יום ראשון, 31 במאי 2015

תבורכנה ידיה/ מתכון לסלטה משוויה טוניסאי

לפני מספר חודשים, במסגרת עבודתי, ראיינתי את צלם האוכל הבינלאומי סטיבן רוטפלד (קישור לראיון: כאן). רוטפלד, יהודי ממוצא אמריקאי, הגיע לארץ על מנת להוציא לאור ספר העוסק בקולינריה בארץ. במהלך השיחה עימו, סיפרתי לו על סבתי שתחיה והאוכל שהיא מכינה. רוטפלד כל כך התלהב עד כדי שביקש לבוא עד אילת, עיר מגוריה הנוכחית, על מנת לצלם אותה לספרו המתהווה. הסכמתי מיד בשם סבתי, אף על פי שהיא ידועה בחוסר חיבתה המופגן למצלמה.

בשבוע שעבר, ביום הכי חם בשנה, רוטפלד אכן הגיע. עבורי היתה זו הזדמנות לצלם מהצד, וזו פרספקטיבה שונה לחלוטין. כפי שכתבתי בחשבון הפייסבוק הפרטי שלי, סדרת צילומי-הצד הזו היא המשמעותית עבורי עד כה: זכיתי לתעד את ידי סבתי בת ה-92. כפי שהיא נוהגת לומר, כפות הידיים תמיד מסגירות את הגיל האמיתי. עבורה, זוהי עובדה מטרידה. בעיניי אלו ידיים שמצד אחד חיות בהווה הצלול, ומצד שני נטועות עמוק בעבר העשיר. הן טומנות בתוכן ידע וטכניקה שאנחנו היום כבר המרנו במכונות. אלו ידיים שלימדו אותי, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין דרך אימי, את חשיבות חומרי הגלם, אורך הרוח (נקודה לשיפור עבורי), התשוקה ובעיקר ההבנה שבמטבח אין קיצורי דרך. יש מסורת.


בפוסט הנוכחי אני מביא את המתכון שלה ל"סלטה משוויה": עגבניות, פלפלים ושום קלויים שנקצצים דק באמצעות שני סכינים. לאחר מכן, הם מקבלים לתוכם המון שמן זית, מלח ולימון. יש הנוהגים גם להוסיף תבלינים נוספים כמו כמון, אך כמו אופיה, גם סגנון בישולה של סבתי הוא פשוט וקלאסי. מגישים את הסלט לשולחן השבת עם לחם טוב ואפריטיף. בוחא, במקרה שלנו.

מתכון לסלט משוויה טוניסאי


מצרכים:

  • 2 גמבות (ירוק ואדום)
  • 3-4 עגבניות
  • חצי ראש שום
  • חצי לימון סחוט
  • שמן זית
  • מלח

אופן ההכנה:

קולים את הגמבות והעגבניות בגריל (אפשר גם בתנור). חשוב לקלות את הירקות היטב, עד שהם ממש משחירים מבחוץ. לקראת סיום, קולים גם את השום (בתוך קליפתו) לזמן קצר עד שהוא משחים מעט.

קולפים את הירקות הקלויים, ומניחים בצלחת רחבה. השלב הבא לוקח מעט זמן ולא כולם מקפידים עליו, אבל לדעת סבתי (שהתגלתה כפרפקציוניסטית לא קטנה) הוא חשוב: מנפים החוצה את הגרעינים.


מתחילים לקצוץ את הירקות באמצעות שני סכינים. זו טכניקה שקשה להסביר במילים, ולשם כך יש תמונות. בכל אופן, אפשר כמובן להשתמש במעבד מזון, אך בפולסים קצרים אחרת במקום סלט קצוץ תתקבל מחית חלקה.



לאחר שמסיימים לקצוץ הירקות, מוסיפים את התיבול: שמן זית בנדיבות, מיץ מחצי לימון סחוט וכפית מלח. טועמים, ומתקנים תיבול אם צריך. התיבול, במיוחד שמן הזית, עוזר גם לשימור הסלט לאורך זמן שכן נהוג לאחסנו בצנצנת במקרר, ולהגיש בסופי השבוע.



אנקדוטה קטנה לסיום: באותו יום צילומים, סבתי הכינה גם את הפקיילה המפורסמת שלה, תבשיל ארוך של תרד, שעועית ובשר בקר. על מנת להצליח לצלם את המנה באופן מחמיא, כי בואו נודה על האמת - אוכל בייתי הוא טעים אך לא פשוט לצילום, רוטפלד החליט לצלחת בעצמו. הוא הניח מעט מן התבשיל בצלחת רחבה, דבר אשר היה כמעט בלתי נסלח בעיניה העוקבות של סבתי, "זו מנה שמגישים לגבר רעב. אי אפשר לשים כל כך מעט". רוטפלד, עם הצרפתית הקלושה שלו, ניסה להסביר לה שזה רק לצילום, אך היא סירבה להבין והמשיכה להתעקש. בסופו של דבר, נחלצתי לעזרתו וסבתי הרימה ידיים לא לפני שוידאה שאנחנו מבינים שהיא לא מרוצה מהעניין. בגיל 92 כנראה שהידיים גם מאוד עקשניות.

11 תגובות:

  1. סבתא איז א רוק סטאר!
    יופי של חוויה
    והסלט נראה טעיםםם

    השבמחק
  2. תגיד לסבתא שהידיים שלה ממש, אבל ממש לא מסגירות את הגיל שלה. הן נראות נהדר וגם היא עצמה לא באמת מסגירה את הגיל :)
    ואיזה כיף שזכיתי לאכול מהפקיילה שלה שהוכנה באותו יום, יצא מעולה!

    השבמחק
  3. אמא שלי ז"ל עלתה מטוניסיה (מהעיר גאבס)וכולנו התענגנו על מאכליה,בת אחותי (נכדתה ) המשוררת חלי ראובן כתבה את השיר הנ"ל מתוך זכרונותיה כילדה
    כפרה עלייך, אשה

    אמא שלי עלתה מטוניס
    וגדלה יחפה
    בהרים
    היא קבלה ירושה מאמה
    והעבירה לנו
    מיד כשנולדנו :

    "כפרה עלייך"

    כשהיה לי קשה - כפרה עלייך
    כשהצלחתי מאד - כפרה עלייך
    כשהגשתי לה כוס מים למיטה - כפרה עלייך
    כשניקיתי את השירותים
    והאקונומיקה לא הגיעה לכל הפינות -
    "כפרה עלייך, בואי תראי איך מנקים,
    צריך להגיע איפה שהגברים..."
    כשכעסה - "כפרה עלייך, מי אם לא אני אגיד לך...?"
    כשהתחתנתי - "כפרה עלייך"
    כשהתגרשתי - לא אמרה
    אמא שלי, כפרה עליה
    אמרה לי :
    אישה צריכה לעשות לב חזק
    מול החיים
    לדעת לדבר עם בעלה,
    לפתוח דלת לשמחות.. הן לא באות לבד
    אישה צריכה שיהיה לה תמיד כסף בצד משלה ...
    שלא תצטרך כל דבר לבוא אצלו לבקש...
    אשה צריכה להוציא כל יום את הראש החוצה
    לנשום קצת אויר של אלוהים
    אמא תמיד אמרה לי:
    "והתרופה לכל, שתדעי לך,
    תגידי אמא אמרה, זה אוכל
    את לא אוכלת בכלל טוב
    והילד, כפרה עליו, נתת לו בשר היום?
    אמא שלי
    באה באניה
    היא אספה את כל חוכמת הים
    הכי חשוב אמרה:
    "תהיי אדם טוב
    תדעי מאיפה את באה
    ואלוהים גדול... "

    אחות ליבי, כפרה עלייך
    אני מניחה לך כאן את הבשורה:
    תהיי טובה איתך
    תאמיני לי, אמא שלי אמרה

    השבמחק
  4. נדיל

    "אלוהים לא שוכח אף אחד"
    אמא היתה אומרת לי
    כשבאו לי החיים קשה,
    "הנה עכשיו אדליק לך נר
    ותראי, הכל יהיה בסדר"
    אז היתה ניגשת למטבח
    עוצמת עיניים
    ולוחשת
    "וואי, וואי, איזו להבה ענקית
    יצאה לך היום"
    היתה צועקת לעברי בהתרגשות
    ובשבילי זה היה
    כמו תשובת רופא מסיטי ראש
    "את לא מאמינה
    איך יצליח לך עכשיו",
    היתה אומרת בודאות כזו
    ואני באמת האמנתי
    אני באמת האמנתי
    עד היום
    מוצאת את עצמי
    מתקשרת אליה
    בינות חרדותיי
    ואומרת לה:
    אמא, תדליקי "קנדיל"
    ושומעת באוזניי את קולה
    "וואי וואי איזו להבה ענקית
    יצאה היום מהנר
    את לא מאמינה איך יצליח לך עכשיו"
    ואני מאמינה
    אני באמת מאמינה
    "אלוהים לא שוכח אף אחד"
    זה הנר
    שאמא
    הדליקה בי
    כל חיי

    השבמחק
  5. במטבח של הסודות

    לסבתא שלי היתה מטפחת
    שידעה לברך
    היתה לה מטפחת שדיברה בלילות עם אליהו הנביא
    מטפחת שעשתה לה מילמולי מילים בפה
    מטפחת שלקחה את התפילות שלה בדואר שליחים לאלוהים
    לסבתא שלי היתה מטפחת
    ומתחתיה ראש פתוח
    מטפחת שהורידה עלינו משב של תקוה
    בבקרים היתה לובשת את החולין
    ויוצאת לסחור קרטונים
    עם מי שטען שיש לו ביצים
    ולה – תמיד היה יותר
    לסבתא שלי היתה מטפחת של לוחמות רכות
    סבתא שלי היתה פמיניסטית מזרחית שנמצאת רוב היום במטבח
    היה לה בבית ארון צר ולבן
    הכל היה בו "בארון של הג'רבי"
    בכל מדף היה מונח חלק מהלב שלה
    הארון הזה היה נפתח ונסגר כל היום – מנגן מנגינה של בית מלא
    במטבח של סבתא שלי
    בין הסירים
    עמדו הנשים ורחצו כלים וסודות
    ואני, ילדה עם שמן מזרחי על ראשי ,
    לוקחת קציצה רותחת ,שרק נולדה , מהמחבת
    ומקשיבה לרזי העולם כולו
    שם, ,במטבח - נשבעתי לגלות את הלחשים לכל הנשים בעולם - כשאגדל
    עד היום, יש בי געגוע לארון של הג'רבי
    למטבח של הסודות
    ולמטפחת החוכמה של הכוהנת שלנו

    השבמחק
  6. מזכיר את אימי ז"ל שככה הייתה מכינה את הסל משאויה

    השבמחק
  7. סבתא שלך מרגשת מאוד.

    השבמחק
  8. שכחת לציי במתכון מכניסים גם שני פלפלים חריפים ירוקים קלויים 😉

    השבמחק
  9. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  10. רצוי לקלות את הירקות על האש ולא בתנור וגם להוסיף פלפל חריף.את העגבניות אפשר לטגן.יוצא מעדן

    השבמחק