יום שבת, 29 באוקטובר 2011

טיול בירות

היה לי ברור שיש לציין את סיום התואר בחופשה נהנתנית. היבשת שנבחרה היא אירופה, וליתר דיוק: ברלין ופריז. התמזל מזלי ובודפשט נכללה גם היא בטיול (או אם להודות על האמת, החגים מייקרים את הטיסות הישירות). ישר עם חזרתי ארצה, זכיתי גם לבקר בבירת הקודש ירושלים. אחת ההנאות בחופשה היא כמובן אוכל טוב, והמעבר בין הערים השונות נתן לי הזדמנות מיוחדת להיחשף למאכלים שונים, אותנטיים יותר או פחות. הפוסט הנוכחי הוא טעימה מהחוויות הקולינריות שמציעות בירות אירופה, כולל קפיצה קטנה למחנה יהודה.

עוד בטרם ההגעה לבודפשט, היה זה ברור כי עלינו לטעום גולש הונגרי אמיתי. בזכות המלצות של מקומיים, הגענו למסעדה "Blue Rose" (באזור הרובע היהודי) המציעה אוכל הונגרי אמיתי. ניסינו להימנע ממסעדה תיירותית מדי, ועל פי העיצוב המיושן והשירות הלוקה בחסר נראה כי המסעדה עמדה בדרישה זו. מומלץ!

מתברר שגולש יכול להגיע גם בצורת מרק, שגם הוא היה מוצלח מאוד

אחת הפנטזיות שלנו הייתה לאכול קיורטוש, המאפה ההונגרי, על גדת הדנובה. מפאת קוצר הזמן,
וויתרנו על הישיבה בנהר הדנובה, אך לא על הקיורטוש


אחד הדברים הבולטים בברלין הוא היותה עיר מהגרים, בדומה לכל מטרופולין גדולה אחרת. המהגרים הבולטים בה הם הטורקים והאסייתים. החלטנו לפסוח על חווית השווארמה, אבל היה קשה להתנגד למסעדות האסייתיות. המנה צולמה במסעדה באיזור Kreuzberg המאופיין בסצנה ההיפסטרית ומאוכלס על ידי צעירים רבים

מרק תום יאם על בסיס חלב קוקוס

דווקא בברלין נפגשתי לראשונה עם אוכל הודי אמיתי. החלטנו לחגוג את ערב החג שמחת תורה במסעדה מיוחדת, ולאחר לא מעט המלצות הוחלט על המסעדה ההודית "Zaika" ששוכנת באיזור Prenzelaur Berg. התפריט מציע מגוון רחב מאוד מנות, ואפשר גם לשלם סכום קבוע מראש ולזכות בארוחת טעימות (זוגית או קבוצתית). מעבר לאוכל הטעים, המיוחד היה במשקאות האלכוהוליים התוססים בטעם מנגו או אננס

בית הקפה המגניב ביותר שהגענו אליו ממוקם ב- Prenzelaur Berg. זהו רובע שקם לתחייה בשנים האחרונות הודות לצעירים שהחלו לעבור לגור בו. שמו של המקום הוא SLORM, והוא מעוצב בצורה מעוררת השראה באמצעות רהיטים ישנים, ארגזי עץ, כורסאות ואפילו שורה של כסאות קולנוע. הכניסה לשירותים אגב עוברת דרך כלוב של תוכים. מקום לא שגרתי שמציע בין השאר גם כריכים לא שגרתיים

לצורך ההמחשה, הכריך לעיל מכיר ריבת פירות יער, חמאה בוטנים וגבינת קממבר

מה עושים כאשר הטמפרטורות צונחות? אוכלים מרק! ברובע Schoneberg נתקלנו בבית הקפה "Max Way Coffe"
שהגיש מרק קטניות חריף מעולה

Anna Blume היא משתלה שהיא גם בית קפה באיזור Prenzlauer Berg. ארוחות הבוקר נראות מבטיחות, אך מתקשות לקיים.
שמרנו את המקום ליום האחרון בברלין, והאכזבה הייתה רבה. לפחות הקונספט מיוחד

אישית איני חובב נקניקיות, בניגוד לחבריי שנהנו לבלוס את המאכל שכל כך מזוהה עם הגרמנים

באיזור מתוייר למדי, בסמוך לשדרת קניות מפורסמת שאיני זוכר את שמה, ממוקם בית הקפה המקצועי ביותר שנתקלתי בו: "Berliner Kaffeerostere". קפה מצוין, וניתן גם לרכוש מגוון רחב של פולי קפה אשר נקלים במקום

נחיתה מתוקה בפריז

כאשר אמא שלי מספרת לי על שנותיה בפריז, היא תמיד מזכירה בהתלהבות את מוכרי הערמונים ברחובות. נוכחתי לגלות שהרקע המושלם לערמונים הוא גשם זלעפות

אחד המאכלים המאפיינים את פריז הוא הקרפ, הן בגרסתו המתוקה והמוכרת והן בגרסתו המלוחה. על כן, לא מפתיע כי בסמוך לבית המלון שלנו ברובע הלטיני ממוקמת לה המסעדה Crep a Go-Go. ארוחת הצהריים כללה קרפ מחיטה מלאה עם גבינת אמנטל, תפוחי אדמה וביצת עין.
מעניין וטעים

אחת התעלומות הגדולות שנתקלנו בהם בפריז היא כיצד הכולסטרול עדיין לא הכחיד את כל הפריזאים?
אחת המנות הראשונות הנפוצות היא ביצה קשה בליווי מיונז. להזכירכם, מיונז עשוי מביצים. מה הרעיון? לא ברור

לזניה עשירה בגבינות

מאכל צרפתי קלאסי הוא הביף בורגיניון (ניתן למצוא בבלוג מתכון למנה זו). זהו מעין תבשיל קדרה של בשר בקר עם יין אדום וירקות שורש

Poulet Rôti. מנה של עוף צלוי בתוספת של תפוחי אדמה מטוגנים

לקינוח, שוק מחנה יהודה. לרוב אני סולד משווקים, ולכן הופתעתי רבות מהשוק הירושלמי הוותיק. הוא מרווח, נעים והסחורה בו מצויינת

אחת החנויות המוצלחות בשוק היא "באשר פרומז'רי" המציעה מגוון רחב מאוד של גבינות איכותיות, חמאה צרפתית ופסטה להכנה בבית, כמו למשל: רביולי במילוי ארטישוק. מעורר תיאבון 





יום חמישי, 13 באוקטובר 2011

בנות רבות עשו בנאטש, אבל את עלית על כולנה

 הפעם יש לי את הכבוד לארח את סבתי שתבל"א אשר הכינה את הבנאטש הטוניסאי המפורסם שלה לכבוד חג הסוכות. לקציצות הבנאטש יש קסם  בעיניי, כנראה משום שזכיתי בילדותי לאכול אותן באירועים מיוחדים בלבד ובחול המועד של פסח. כיום לעומת זאת אני מצליח להפעיל מניפולציות רגשיות בתור הנכד הרעב אשר מגיע מן הכרך הרחוק אחת לזמן מה, ועל כן זוכה לקבל את הקציצות המופלאות האלו בתדירות גבוהה יותר. כפי שתיכף יתברר, הקציצות אינן דורשות מאמץ מורכב או מצרכים נדירים, אך הן כן דורשות ניסיון וכישרון. ניסיתי באמצעות המצלמה לתפוס את תנועות ידיה המיומנות של סבתי, אך אני סבור כי בכל זאת חטאתי למציאות. אני גאה, ואפילו מתרגש, להציג את המתכון המופלא!

מצרכים:
  • 4 ביצים
  • 4-5 תפוחי אדמה בינוניים-גדולים
  • 250 גר' של חתיכות בשר צוואר
  • בצל
  • פטרוזיליה
  • שמן
  • קינמון
  • אגוז מוסקט
  • מלח
  • פלפל שחור
אופן ההכנה:

מבשלים את חתיכות הבשר במעט מים כך שיכסו את הבשר, יחד עם בצל ומעט שמן. יש לשים עין מדי פעם כדי לוודא שהמים לא מתאדים והבשר לא נשרף. כאשר הבשר מוכן, מוסיפים חופן של עלי פטרוזיליה, מלח ופלפל שחור וטוחנים את הכל יחד

במקביל, מבשלים את תפוחי האדמה יחד עם הקליפה בסיר גדול עם מים. כאשר הם מתרככים, מקלפים אותם. שימו לב, למרות שמדובר בגחלים לוהטות, יש לקלפם כל עוד הם חמים ולא לחכות שיתקררו! מרסקים את תפוחי האדמה, ומוסיפים מלח, פלפל שחור וביצה אחת

מערבבים ולשים היטב את העיסה

מכינים שתי ביצים קשות

חותכים את הביצים לחתיכות קטנות

כעת מתחילה העבודה המורכבת; לוקחים חופן מעיסת תפוחי האדמה, ומשטחים אותה על כף היד

מניחים במרכז חתיכה של ביצה קשה

מוסיפים בשר


יש לעטוף את הבשר והביצה באמצעות עיסת תפוחי האדמה

פעולת ה"עטיפה" דורשת גלגול מהיר תחת כפות הידיים, כפי שניתן לראות בתמונות הבאות




חשוב להקפיד שהביצה או הבשר לא יהיו "חשופים", ולכן במידה וצריך עושים תיקונים. מדי פעם יש להרטיב את כפות הידיים, פעולה אשר מקלה על העבודה


מניחים את הקציצות בצלחת רחבה, וברגע שכולן מוכנות מתחילים בשלב האחרון - הטיגון (בכל זאת, מאכל טוניסאי)

מכינים שתי קערות: אחת עם קמח ואחת עם ביצה טרופה. מרתיחים שמן במחבת עמוקה, טובלים את הקציצות ראשית בקמח ולאחר מכן בביצה. מטגנים היטב משני הצדדים עד להזהבה. מגישים יחד עם לימון!

יום שלישי, 11 באוקטובר 2011

טוב שמו משמן טוב

המטרה: עוגיות אלפחורס. האמצעים: שני, חברת ילדות מוכשרת, ומתכון של מיקי שמו, קונדיטור מפורסם. בכל עת בה אני מגיע לביקור בעיר הולדתי, אני מוצא עצמי בערב הראשון בביתה של שני. מעין מסורת שהתפתחה לה מאז עברה לדירה משלה בעיר. מסורת טעימה למדי, אני חייב לציין, שכן לרוב הביקור אצלה כולל עוגיות, עוגות או פחזניות שהיא עמלה עליהן במו ידיה. הפעם בישרתי לה כי אני מגיע עם המצלמה על מנת לתעד את תהליך היצירה. הוחלט לנסות את המתכון המוצלח של מיקי שמו לעוגיות אלפחורס, אשר שמו הולך לפניו ובצדק.

המצרכים:
  • 175 גרם חמאה רכה
  • 1/2 כוס סוכר
  • 2 ביצים
  • גרידת תפוז או לימון
  • 3/4 כוס קמח
  • 3/4 1 כוס קורנפלור
  • 2 כפות אבקת אפייה
  • שבבי קוקוס
  • ריבת חלב


אופן ההכנה:

תחילה מכניסים למעבד מזון את החמאה הרכה ומוסיפים בהדרגה את הסוכר. מערבלים במשך שתי דקות

מוסיפים את הביצים וגרידת התפוז או הלימון

בקערה קטנה בצד מערבבים את הקמח, הקורנפלור ואבקת האפייה, ורק לאחר מכן מוסיפים בהדרגה לתערובת במעבד המזון.
ממשיכים לעבד את הבצק עד שהוא נהיה אחיד. במידה והוא נוזלי מדי, יש להוסיף מעט קמח.
בסיום, עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה


לאחר חצי שעה במקרר, מרדדים באמצעות מערוך את הבצק ויוצרים עיגולים


מניחים נייר אפייה על מגש התנור, ומניחים את עיגולי הבצק. יש לשמור על מרווחים בין העיגולים


אופים בתנור בחום של 180 מעלות במשך כרבע שעה, אך יש להשגיח על העיגולים מקרוב!
הם צריכים לשמור על צבעם הבהיר, ולא להשחים כלל


להלן דוגמה לעיגולי אלפחורס שיצאו בזמן מן התנור


מצננים את העיגולים על גבי רשת


לאחר שהם מתקררים, מתחילים ליצור "סנדוויצים": מורחים בנדיבות ריבת חלב על עיגול אחד


מכסים עם עיגול נוסף, ולוחצים מעט כך שריבת החלב תבלוט קצת


מכינים בקערה קטנה ערימה של שבבי קוקוס, וטובלים את צידי האלפחורס. הקוקוס נדבק בזכות ריבת החלב שבולטת בצדדים


שני מדגמנת אלפחורס


חג סוכות שמח!