מי שמשקיע שוקע, ומי שטבעוני טובע?/ דלעת ערמונים צלויה במילוי ירקות

השבוע הודיעה ננה שרייר על הפיכת המוסד הגרוזיני "ננוצ'קה" לטבעוני. הכותרות זעקו, והידיעה הפכה לויראלית במיוחד. "ננוצ'קה" נתפשת בעיניי כמקום של נהנתנות ושחיתות. לא שחיתות המוסר, אלא שחיתות האוכל.

אני תוהה ביני לבין עצמי כיצד ההחלטה של שרייר, טבעונית בעצמה כמובן, תשפיע על אופי המקום. לא יצא לי לבקר לעיתים תכופות במקום, אבל תמיד נהניתי שם ותמיד יצאתי משם עם הבטחה קטנה בלב, "אני צריך להגיע לכאן יותר". בביקור האחרון שלי במקום, אפילו הזמנתי מנה טבעונית: גלילות חצילים במילוי עשבי תיבול. מנה מעולה באמת. אבל... מה עם נתחי העוף ברוטב האגוזים הקר? או המנה הקבועה שלי - חיניקלי שמנמנים במילוי בשר בקר ואווז לצד סלסת עגבניות חריפה? "ננוצ'קה" הוא מקום שבו באים לשתות לשוכרה ולאכול את הדברים שהרופא ממליץ לא לאכול. זו השחיתות. האם ניתן לפרוק כל עול עם מנות טבעוניות בלבד? אני רוצה להאמין שכן, אבל אני סקפטי.

טבעונות סובלת ממיתוג לא מוצלח. היא נתפשת בעיניי כמחנכת, מטיפה ומוסרנית. מצד שני, היא לרוב בריאה יותר, מאפשרת לאכול ללא רגשות אשם וחושפת את הטבע במלוא צבעוניותו ותפארתו. אני, כפי שכבר הובן, לא טבעוני וגם לא צמחוני. לפעמים אני משתעשע ברעיון, אבל רק מתוך ניסיון לאתגר את עצמי במטבח. במסגרת אותו טרנד, הכנתי ארוחת ערב טבעונית של אמצע שבוע: דלעת ערמונים במילוי אורז בר וירקות. לא מורכבת מדי, כייפית ומעוררת תאבון. אה, וכמובן מצטלמת נהדר.

מצרכים (2 מנות):

• דלעת ערמונים
• טימין
• צ'ילי גרוס
• שום
• בצל
• כוס אורז בר
• כוס אפונה (קפואה)
• 2 גזרים
• חופן קטן של פטריות פוריצ'יני מיובשות
• קארי הודי
• שמן זית
• מלח ופלפל

ראשית, מתחילים בבישול האורז. מבשלים אורז בר כפי שמבשלים אורז מלא: מים בכמות כפולה ובמשך כ-45 דקות. ממשיכים עם דלעת הערמונים. חוצים אותה לשניים, ומרוקנים אותה מהגרעינים. מזליפים מעל שמן זית, טימין ומעט צ'ילי גרוס. מכניסים לתנור לחום של 200 במצב "גריל" למשך כרבע שעה-עשרים דקות.

שוטפים את פטריות הפוריצ'יני, ולאחר מכן חולטים אותן במים רותחים לפחות רבע שעה. מכינים את האפונה: אני השתמשתי באפונה קפואה, ולכן השריתי אותה במים רותחים למשך כ-5 דקות. אני לא אוהב שהאפונה רכה מדי, והיא גם עוברת חימום נוסף על המחבת בהמשך.

לאחר כרבע שעה בתנור, מוסיפים את השום לדלעת הערמונים. בנוסף, אני חרצתי מעט את הפנים של הדלעת על מנת שהטעמים יחדרו פנימה. הסיבה שהוספתי את השום לקראת הסוף היא שלא רציתי שהשום יישרף וייתן טעם מר לכל המנה. משאירים את הדלעת עם השום בתנור לעוד 2-3 דקות, ומוציאים.

מכינים את הירקות במחבת רחבה ועמוקה: מחממים שמן זית, ומאדים את הבצל עד שקיפות. מוסיפים את פטריות הפוריצ'יני (קצוצות דק, שומרים את הנוזלים שהן הושרו בהם). לאחר דקה מוסיפים את הגזר. לאחר שתי דקות מוסיפים את האפונה. כל פעם שמוסיפים ירק כמובן שממשיכים לערבב. מוסיפים את התבלינים: מלח, פלפל וקארי הודי. מערבבים. מוסיפים 3-4 כפות מהמים של הפוריצ'יני. מערבבים. מוסיפים את אורז הבר המבושל, ומערבבים היטב. התבשיל מוכן כאשר הנוזלים הצטמצמו.

מצלחתים: מניחים את דלעת הערמונים בצלחת שטוחה רחבה, ומעמיסים עליה בנדיבות מתבשיל הירקות והאורז. בתמונה אפשר לראות שניסיתי להכין "קילופי פרמז'ן" מדפי אורז, אך הניסיון לא נחל הצלחה. בתאבון!