הפעם הפוסט הוא יותר ויזואלי, ובמקום מתכון - מצורפת בסופו המלצה למסעדה מצוינת (ולא, לא בתל אביב). זהו לא הפוסט הראשון שלי בנושא "החוג לסועד הנודד". גילוי נאות - אני מגיע לאירועים הללו על תקן צלם. אין בפוסט זה משום תוכן שיווקי כזה או אחר, אלא הצגה וחשיפה של תמונות נבחרות שלי מתוך האירוע. למי שעוד לא מכיר (ומתעצל ללחוץ פה, ולקרוא), אתמצת ואסביר ש"החוג לסועד הנודד" הוא יוזמה של הקייטרינג "הסועד הנודד". זהו קייטרינג המתמחה בבישול בטבע ובתנאי שטח. על כן, המפגשים של החוג לסועד הנודד מתקיימים, אחת לחודשיים, באחת מפנינות הטבע בארץ. מדובר בסוף שבוע של יין משובח ואוכל טעים (המקום כל פעם משתנה, מהדרום הצחיח לצפון הירוק).
הפעם המפגש התקיים ב"מדינת אלי אביבי" אשר שוכנת כידוע ברצועת חוף אכזיב. זוהי חלקת חוף קסומה עם מים בצבע טורקיז וסלעי ענק. מקום יפיפה שלא הכרתי עד כה (אני מתמקד בעיקר בחופי אילת ותל אביב). מומלץ להגיע לאיזור בלי קשר לאוכל. אבל אם כבר מגיעים לאיזור, חובה לעצור לאכול ב"מיכאל" במושב לימן. למרות שכאמור כל הסופ"ש לא הפסקנו לאכול, היינו חייבים לנצל את העובדה שאנחנו סוף סוף קרובים למסעדה הזו.
המסעדה "מיכאל" שייכת לשף מיכאל גרטופסקי שמוכר מה"סושיאל קלאב" הטרנדית וה"צ'יקטי" החדשה (שתיהן בתל אביב). "מיכאל" היא השלוחה הצפונית והכפרית שלהן, ועדיין במנות ניכרת היטב חותמת ידיו של גרטופסקי. המנות נדיבות, מלאות תשוקה ויצרים ומתבססות על תוצרת מקומית טרייה ומגרה. הבישול מאוד ים-תיכוני עם השפעות מקומיות, כולל ממדינות ערב השכנות. כך למשל אכלנו מנה נהדרת של טרטר טונה אדומה על מצע של טבולה לבנוני ויוגורט. בקיצור, לא לפספס אם אתם באיזור.
 |
| קינוח פרג אלוהי! |
מיכאל - ביסטרו מקומי
אבל איך היה במיכאל? :)
השבמחקהבנתי שהאוכל טעים (אך יקר) אבל שהשירות ממש לא משהו.
כתבתי בפסקה האחרונה (אתה לא קורא! :) שהיה מצוין.
מחקהאמת שהשירות היה מעולה. אני אבין אם אנשים מסוימים יגידו שהוא היה "סחבקי" מדי, אבל מבחינתי המלצרית ידעה להתאים את עצמה לשולחן. שמתי לב שעם שולחנות אחרים היא עדיין שמרה על החן המצחיק שלה, אבל בצורה יותר מאופקת. איתנו היא היתה יותר משוחררת, וזה מאוד תרם להנאה שלי מהחוויה.