‏הצגת רשומות עם תוויות פטריות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פטריות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

גלילות סינטה במילוי בשר

גלילות הבשר הללו, בתיווכן של אמי, מגיעות היישר מהמטבח הצרפתי-כפרי. במקור היו ממלאים את פרוסות הבשר במילוי של נקניקיות, אך בגרסה הנוכחית והמקומית עושים שימוש בבשר בקר טחון מתובל היטב


בצרפתית הן נקראות Paupiette, ואילו בעברית נקרא להן פשוט גלילות בשר במילוי בשר. זו מנה מפנקת שלא דורשת זמן עבודה רב, וגם לא זמן בישול ארוך, אלא בעיקר בשר משובח.


מצרכים (עבור 4-5 סועדים):

לגלילות הבשר:
1 בצל קטן, קלוף
10 גבעולי פטרוזיליה שטופים
2 שיני שום, קלופות
3 כפות שמן זית
280 גרם בשר בקר טחון
1 כף פירורי לחם
קורט אגוז מוסקט מגורר
מלח ופלפל שחור גרוס
10 פרוסות דקות של סינטה, כ-60 גרם כל אחת

לרוטב:
5 עגבניות, מגורדות
1 כף גדושה מאוד (כ-100 גרם) רסק עגבניות
1 כפית גדושה פפריקה מתוקה
3 גבעולי טימין, שטופים
1/3 כוס יין לבן
1/4 כוס מים
2 שיני שום, קלופות ופרוסות
מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:

במעבד מזון, טוחנים יחד את הבצל, הפטרוזיליה והשום. תוך כדי פעולה מוסיפים 1 כף שמן זית. עוצרים כאשר מתקבלת תערובת משחתית. מעבירים לקערה יחד עם הבשר הטחון, פירורי הלחם, אגוז המוסקט, המלח והפלפל השחור. לשים היטב עד שמתקבלת מסה אחידה. 

על גבי קרש חיתוך, מניחים פרוסת סינטה (אם היא לא רחבה מספיק, אפשר לשטח קצת עם כריות האצבעות). קורצים מתערובת הבשר כ-30 גרם, ומניחים בקצה הפרוסה. מגלגלים ומהדקים תוך כדי. מניחים את הגלילה כאשר התפר כלפי מטה. קושרים בחוט את הגלילה, ועושים קשר פרפר למעלה (כך, בבישול נניח את התפר כלפי מטה והקשר כלפי מעלה, ולפני ההגשה יהיה נוח לשלוף את החוטים). חוזרים על הפעולה עם שאר פרוסות הסינטה.

מחממים 2 כפות שמן זית בסיר רחב. מעבירים פנימה את גלילות הבשר, וצורבים היטב מכל הצדדים. מוציאים החוצה לצלחת. מנמיכים את האש. מעבירים פנימה את העגבניות המגורדות, ומערבבים. אפשר לגרד בעדינות את התחתית של הסיר על מנת להעשיר את התבשיל במשקעים שהצטברו. מוסיפים את שאר מצרכי הרוטב. מכסים ומבשלים כרבע שעה. מוסיפים את גלילות הבשר פנימה (קשר כלפי מעלה) יחד עם הנוזלים שהם הגירו, ומכסים. ממשיכים בבישול עוד כחצי שעה. מומלץ להקפיץ פטריות בשמן זית במחבת ולהוסיף לתבשיל לפני ההגשה.


יום שלישי, 4 בפברואר 2014

מי שמשקיע שוקע, ומי שטבעוני טובע?/ דלעת ערמונים צלויה במילוי ירקות

השבוע הודיעה ננה שרייר על הפיכת המוסד הגרוזיני "ננוצ'קה" לטבעוני. הכותרות זעקו, והידיעה הפכה לויראלית במיוחד. "ננוצ'קה" נתפשת בעיניי כמקום של נהנתנות ושחיתות. לא שחיתות המוסר, אלא שחיתות האוכל.

אני תוהה ביני לבין עצמי כיצד ההחלטה של שרייר, טבעונית בעצמה כמובן, תשפיע על אופי המקום. לא יצא לי לבקר לעיתים תכופות במקום, אבל תמיד נהניתי שם ותמיד יצאתי משם עם הבטחה קטנה בלב, "אני צריך להגיע לכאן יותר". בביקור האחרון שלי במקום, אפילו הזמנתי מנה טבעונית: גלילות חצילים במילוי עשבי תיבול. מנה מעולה באמת. אבל... מה עם נתחי העוף ברוטב האגוזים הקר? או המנה הקבועה שלי - חיניקלי שמנמנים במילוי בשר בקר ואווז לצד סלסת עגבניות חריפה? "ננוצ'קה" הוא מקום שבו באים לשתות לשוכרה ולאכול את הדברים שהרופא ממליץ לא לאכול. זו השחיתות. האם ניתן לפרוק כל עול עם מנות טבעוניות בלבד? אני רוצה להאמין שכן, אבל אני סקפטי.

טבעונות סובלת ממיתוג לא מוצלח. היא נתפשת בעיניי כמחנכת, מטיפה ומוסרנית. מצד שני, היא לרוב בריאה יותר, מאפשרת לאכול ללא רגשות אשם וחושפת את הטבע במלוא צבעוניותו ותפארתו. אני, כפי שכבר הובן, לא טבעוני וגם לא צמחוני. לפעמים אני משתעשע ברעיון, אבל רק מתוך ניסיון לאתגר את עצמי במטבח. במסגרת אותו טרנד, הכנתי ארוחת ערב טבעונית של אמצע שבוע: דלעת ערמונים במילוי אורז בר וירקות. לא מורכבת מדי, כייפית ומעוררת תאבון. אה, וכמובן מצטלמת נהדר.

מצרכים (2 מנות):
  • דלעת ערמונים
  • טימין
  • צ'ילי גרוס
  • שום
  • בצל
  • כוס אורז בר
  • כוס אפונה (קפואה)
  • 2 גזרים
  • חופן קטן של פטריות פוריצ'יני מיובשות
  • קארי הודי
  • שמן זית
  • מלח ופלפל
ראשית, מתחילים בבישול האורז. מבשלים אורז בר כפי שמבשלים אורז מלא: מים בכמות כפולה ובמשך כ-45 דקות. ממשיכים עם דלעת הערמונים. חוצים אותה לשניים, ומרוקנים אותה מהגרעינים. מזליפים מעל שמן זית, טימין ומעט צ'ילי גרוס. מכניסים לתנור לחום של 200 במצב "גריל" למשך כרבע שעה-עשרים דקות.
שוטפים את פטריות הפוריצ'יני, ולאחר מכן חולטים אותן במים רותחים לפחות רבע שעה. מכינים את האפונה: אני השתמשתי באפונה קפואה, ולכן השריתי אותה במים רותחים למשך כ-5 דקות. אני לא אוהב שהאפונה רכה מדי, והיא גם עוברת חימום נוסף על המחבת בהמשך.
לאחר כרבע שעה בתנור, מוסיפים את השום לדלעת הערמונים. בנוסף, אני חרצתי מעט את הפנים של הדלעת על מנת שהטעמים יחדרו פנימה. הסיבה שהוספתי את השום לקראת הסוף היא שלא רציתי שהשום יישרף וייתן טעם מר לכל המנה. משאירים את הדלעת עם השום בתנור לעוד 2-3 דקות, ומוציאים.
מכינים את הירקות במחבת רחבה ועמוקה: מחממים שמן זית, ומאדים את הבצל עד שקיפות. מוסיפים את פטריות הפוריצ'יני (קצוצות דק, שומרים את הנוזלים שהן הושרו בהם). לאחר דקה מוסיפים את הגזר. לאחר שתי דקות מוסיפים את האפונה. כל פעם שמוסיפים ירק כמובן שממשיכים לערבב. מוסיפים את התבלינים: מלח, פלפל וקארי הודי. מערבבים. מוסיפים 3-4 כפות מהמים של הפוריצ'יני. מערבבים. מוסיפים את אורז הבר המבושל, ומערבבים היטב. התבשיל מוכן כאשר הנוזלים הצטמצמו.
מצלחתים: מניחים את דלעת הערמונים בצלחת שטוחה רחבה, ומעמיסים עליה בנדיבות מתבשיל הירקות והאורז. בתמונה אפשר לראות שניסיתי להכין "קילופי פרמז'ן" מדפי אורז, אך הניסיון לא נחל הצלחה. בתאבון!

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

כופתאות של גשם/ קדירת ניוקי ובשר בקר

סוף סוף התברכנו בסוף שבוע חורפי. כאחד שהגיע מן העיר הדרומית ביותר, אני לא חובב גדול של חורף. ליתר דיוק, אין לי בעיה עם הקור, אלא עם הגשם. מאחר והגשם הגיע בסופ"ש הוא לא הפריע לי במיוחד. אפילו להיפך. הוא הבריח אותי בשישי בצהריים מתל אביב הסוערת לירושלים הקרה.

הגענו לירושלים ברגע שבו האיש הלבוש שחורים התחיל לתקוע בצפצפה, מסמן לכולם להזדרז כי השבת בפתח. הספקנו בדקות האחרונות להתחמם עם "שוקו הפתעות" ולקנות מן הסחורה המפתה של השוק; בין השאר ציידתי את המטבח שלי בפטריות פוריצ'יני מיובשות, אורז שחור (למישהו יש מתכון?), אורז בר, פסטה (קונכיות ענקיות) יבשה במשקל וזר של אספרגוס. את הפסטה הכנתי באחד הערבים יחד עם אספרגוס שעבר צלייה על המחבת ושמנת.

ופטריות הפוריצ'יני? ובכן, הן נתנו לי השראה לתבשיל ארוך של בשר בקר ביין אדום המוגש עם ניוקי הום-מייד, והרי הוא לפניכם.

מצרכים לניוקי (4 מנות):
  • 4-5 תפו"א בינוניים-גדולים
  • חלמון
  • 2.5 כוסות קמח
מצרכים לתבשיל הבשר:
  • 400 גר' בשר בקר (מתאים לבישול ארוך) חתוך לקוביות מושרה ביין אדום 4-5 שעות
  • 2 גבעולי סלרי
  • 2-3 גבעולי טימין
  • 3 שיני שום
  • בצל לבן
  • גזר
  • כוס יין אדום
  • פטריות פוריצ'יני מיובשות
  • 3 עלי דפנה
  • מלח ופלפל שחור
  • שמן זית


שוטפים את תפוחי האדמה (עם הקליפה), ומבשלים עד ריכוך בסיר. לאחר מכן מסננים את המים, חוצים אותם ומניחים על מגש בתנור. מפזרים מלח גס סביבם, ומכניסים לתנור לייבוש (חום של 200 מעלות). הרעיון הוא להוציא מתפוחי האדמה כמה שיותר נוזלים.
במקביל, חותכים את הירקות של תבשיל הבשר: סלרי, גזר ובצל. 
ראשית מחממים שמן זית בסיר רחב. מכניסים פנימה את הבצל ולאחר 2 דקות גם את הגזר. מערבבים. מוסיפים את הבשר, וסוגרים אותו מכל הצדדים. שומרים את היין שבו ישב הבשר.
חולטים את פטריות הפורצ'יני במים רותחים בתוך קערה במשך 10-15 דקות. 
בזמן שהפטריות נהנות להן במים הרותחים, מוסיפים את הסלרי, השום והתבלינים (מלח, פלפל שחור, טימין, עלי דפנה). לאחר כ-2 דקות מוסיפים את היין שבו הושרה הבשר. מערבבים. בסיום החליטה, מוסיפים גם את הפטריות. ניתן לשפוך לתבשיל מעט מהמים שבהם השתמשנו לחליטה. שפכו את המים בזהירות, ותדאגו שהמשקעים לא ייכנסו לתבשיל. מכסים את הסיר, ונותנים בישול של שעתיים-שעתיים וחצי (עד שהבשר מתרכך).
מוציאים את תפוחי האדמה מהתנור כשהם כבר שחומים. נותנים להם קצת (!) להתקרר, ואז מקלפים אותם. ככל שהם יהיו חמים יותר, כך יהיה קל יותר לקלפם. אני הורדתי גם את החלק העליון של תפוחי האדמה (החלק שתפס שיזוף) כדי שלא יהיו חתיכות קשות בניוקי. את החלקים השזופים אפשר לנשנש תוך כדי. מאוד טעים.
לאחר מלאכת הקילוף, מכניסים את תפוחי האדמה לקערה ונותנים להם להצטנן. במטבחים מאובזרים אפשר למצוא מכשיר מכני (לא חשמלי) שמרסק\טוחן תפוחי אדמה. אם יש לכם, השתמשו בו. אם לא, פשוט למעוך אותם בקערה כמו פירה. מוסיפים את הקמח ואת החלמון. מומלץ להוסיף את הקמח בהדרגה, עד קבלת המרקם הרצוי. יותר מדי קמח ימנע מהניוקי להיות אווריריים. אני התחלתי עם 200 גר' קמח (2 כוסות), ולאחר מכן הוספתי עוד כ-50 גר' קמח. חשוב ללוש היטב, אבל לא יותר מדי. 
מקמחים את משטח העבודה והידיים. קורצים מהבצק כדור, ו"מנחששים" אותו. אני אוהב ניוקי שמנמנים, אז הכנתי "נחשים" יחסית עבים. כל אחד והעדפותיו הוא.
לאחר שכל הנחשים מוכנים, מתחילים לחתוך אותם עם סכין. אני חתכתי אותם באורך של 2-3 ס"מ. מרתיחים מים בסיר, מוסיפים מעט מלח גס (רק כאשר המים רותחים!) וזורקים פנימה את הניוקי. מומלץ לא להכניס את הכל בבת אחת. אני חילקתי את כל הכמות ל-4, וכל פעם בישלתי רבע. ניוקי צף הוא ניוקי מוכן. מוציאים מן הסיר את הניוקי הצפים לקערה או צלחת רחבה (באמצעות כף מחוררת גדולה). מזליפים טיפה שמן זית, מערבבים בעדינות ומבשלים את המנה הבאה. לאחר שכל הניוקי מוכנים, מוסיפים אותם לתבשיל הבשר ומערבבים הכל ביחד (בעדינות).
אפשר לפזר מעט כוסברה טרייה מעל, להגיש בקערות עמוקות. חם ומפנק! בתאבון :)

יום שבת, 7 בדצמבר 2013

בוא הביתה/ קערות לחם במילוי בשר בקר

כשאני חושב על המושג "בית" עולה בי ישר הקונוטציה של "אוכל". כשאני חושב על המושג "אוכל" עולות לי לראש שתי תמונות: אמא שלי ושטרודל תפוחים שיצא הרגע מן התנור. אמא שלי - אין צורך להרחיב מדוע. שטרודל תפוחים? אני אפילו לא אוהב את זה. כנראה שהוא מגלם בתוכו את אותו מיתוס נפלא של "בית", או של "אוכל מנחם". ואיך לא? הוא חם וחורפי, הוא מתוק והוא מכיל פחמימות.

פחמימות הן אולי לב העניין. לפני כשבועיים רציתי להכין מאכל שיגלם בתוכו את המושג "בית". שיכיל בתוכו רגשות כמו חום, אהבה, דאגה ובעיקר געגוע. מאכל שיהיה משביע ויסמל חזרה למקום מבטחים. חזרה מן הכפור, מן החוץ, מן הקושי אל המקום החם, המקבל, המחבק. התוצאה? פחמימה ממולאת. וליתר דיוק: קערת לחם במילוי תבשיל סמיך של בשר בקר עם בטטות וערמונים.

מצרכים ל-2 קערות לחם:
  • 650 גר' קמח (אני ערבבתי בין קמח לבן לבין קמח מחיטה מלאה)
  • כף שטוחה של שמרים יבשים
  • 2 כפות שמן זית
  • כף סוכר
  • כפית מלח
  • 1.25 כוס מים
מצרכים לתבשיל הבקר:
  • 400-500 גר' בשר בקר לתבשיל ארוך (צוואר, צלעות, שריר) חתוך לקוביות
  • חצי כוס יין אדום
  • 2 בצלים לבנים
  • 2-3 ענפים של טימין
  • 1 בטטה קטנה-בינונית
  • ראש שום
  • 100 גר' ערמונים קלופים ומוכנים
  • 4-5 פטריות שמפניון
  • 1-2 פטריות פורטבלו
  • מלח ופלפל שחור
  • שמן זית
  • חצי ליטר ציר עוף או חצי ליטר מים ואבקת מרק עוף
  

מכינים את הבצק ללחם: מערבבים את כל החומרים היבשים (כאשר מכניסים את כל המרכיבים לקערה, חשוב שהמלח לא ייגע בשמרים. אני תמיד שם קודם את השמרים, מעליו את הקמח ואז את שאר המרכיבים), מוסיפים את השמן ומערבבים שוב. מוסיפים בהדרגה את המים עד שמגיעים למרקם הרצוי. הבצק צריך להיות לא-דביק. זהו מתכון מאוד בסיסי ללחם, מאחר ואין צורך במשהו מורכב מדי. הלחם, במקרה הזה, הוא בעיקר מעטפת ריגשית. ניתן כמובן לשדרג את המתכון של הלחם (ואם יש לכם מתכון טוב יותר, אשמח לקבלו). נותנים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את עצמו.
בזמן ההתפחה, מתחילים להכין את התבשיל: מחממים שמן זית בסיר רחב, וזורקים פנימה את הבצל החתוך.
לא חובה, אבל אני אוהב חריף: קוצצים חצי פלפל ירוק ומוסיפים לסיר.
לאר 2-3 דקות, מוסיפים לסיר גם את קוביות הבשר, מלח, פלפל שחור וענפי הטימין. מערבבים מדי פעם כדי "לסגור" את הבשר מכל הכיוונים. מוסיפים את היין האדום ואת ציר העוף. זורקים פנימה גם את ראש השום. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. התבשיל אמור להתבשל כשעתיים. חצי שעה לפני הסיום, מוסיפים גם את הבטטה החתוכה לקוביות קטנות. אם הבטטה תתבשל יותר מדי זמן, היא תתפרק. זה לא יפגע כמובן בטעם, אבל יהיה פחות "אסתטי".
לאחר שזורקים את הבטטות פנימה, מחממים במחבת נפרדת שמן זית. חותכים את הפטריות לקוביות או פרוסות.
חותכים בצורה גסה מאוד את הערמונים
זורקים לשמן הרותח במחבת את הפטריות והערמונים. מקפיצים ומערבבים יחד עם שום כתוש (2-3 שיניים), מלח ופלפל שחור. כאשר התבשיל מוכן, מכניסים אליו את הפטריות והערמונים. מערבבים ומבשלים עוד כ-2 דקות.
לאחר ההתפחה (עד שהבצק מכפיל את עצמו), מחלקים את הבצק לשניים. "מעצבים" את שני הכדורים כך שיהיו רחבים, אבל גם שיהיה להם גובה מסוים. מכסים אותם שוב, ונותנים להם לתפוח. לאחר מכן מכניסים לתנור לחום של 200 מעלות ל-20 דקות. זה בסדר אם הלחם מבפנים לא יהיה מוכן לגמרי, כי גם ככה מרוקנים אותו. חשוב רק שהדפנות שלו יהיו יציבות.
לאחר האפייה, מרוקנים את הלחם. צריך לעשות זאת בעדינות על מנת לא לפגוע בדפנות של הקערה. יש לרוקן מספיק כדי שנוכל להכניס פנימה את התבשיל, אבל לא יותר מדי כדי שהדפנות יחזיקו מעמד. איך מתחילים? בעזרת סכין, מסירים את ה"כיפה" של הלחם, ובאמצעות כף מרוקנים את הבפנים. לאחר הריקון, משמנים בשמן זית את הקערות (מבפנים ומבחוץ), כותשים שום ומפזרים אותו בפנים. מכניסים שוב לתנור לאפייה קצרה. הרעיון הוא "הלקשות" את הלחם מבפנים כך שברגע שנמלא אותו בתבשיל, הנוזלים לא יהרסו אותו.
כך זה נראה לפני המילוי.
כך זה נראה לאחר המילוי. ממלאים את הלחם בתבשיל, מפזרים מעל מעט כוסברה קצוצה (אם אוהבים) ומוסיפים חצי ראש שום לכל מנה. בתאבון!



יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

קבובות

החורף הזה לא יביא איתו שלג לתל אביב, ובחול בטח שאין לי זמן לשחק. מה שנשאר זה לעשות קבובות של בשר. 
קציצות בשר בקר ברוטב אדום זה התבשיל הראשון שגרם לי להרגיש שאני באמת מבשל. קיצוץ הירקות, גירוד תפוח האדמה, לישת הבשר והבישול ברוטב סמיך של עגבניות היה בהם משום הצהרה של עצמאות והפגנה של הישרדות; התקופה דאז הייתה ראשית התאקלמותי בתל אביב, והיה צריך איכשהו לדאוג לארוחת צהריים חמה. 
על כן, מקום של כבוד שמור לקציצות הבקר הללו שהמשיכו להשביע אותי ואחרים פעמים רבות לאחר מכן. הפעם החלטתי לנסות ווריאציה מעט שונה שלהן, ואם להודות על האמת- בעיקר מתוך אילוצים שהעמיד לפניי המקרר.

מצרכים (כ-10 קציצות):
400 גר' בשר בקר טחון
5-6 פטריות שמפניון (אפשר לנסות להוסיף סוגים נוספים של פטריות)
5 שיני שום
1 בצל גדול
בטטה קטנה
3-4 עגבניות
2-3 כפות רסק עגבניות
אגוז מוסקט
פפריקה חריפה
כורכום
שמן זית
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:
חותכים דק את הבצל, הפטריות ושלוש שיני שום ומכניסים לקערה ביחד עם הבשר.

מגרדים בפומפייה את הבטטה הקלופה. בדר"כ אני מגרד תפוח אדמה, וזאת כדי שהקציצות לא יתפרקו במהלך הבישול הודות לעמילן המופרש. הפעם עשיתי שימוש בבטטה. 

מוסיפים את התבלינים מלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט, ולשים היטב את התערובת. ניתן להוסיף גם עשבי תיבול כדוגמת פטרוזיליה ו/או אפילו נענע. יכול לצאת מעניין.

חולטים את העגבניות (בקצרה: משרים את העגבניות במים רותחים, ולאחר מספר דקות מקלפים מהן את קליפתן במהירות ובקלות). מחממים על אש גדולה שמן זית בסיר רחב או מחבת עמוקה. חותכים דק את העגבניות הקלופות, ומוסיפים לשמן החם. חותכים גס שני שיני שום, ומוסיפים לסיר. לאחר כ-3 דקות בישול (חשוב להקפיד לשים עין ולערבב מדי פעם כדי שהתבשיל לא יישרף) מוסיפים את רסק העגבניות, וממשיכים לערבב. מוסיפים מלח, פלפל שחור ומעט פפריקה חריפה ומעט כורכום. כעת מגיע השלב הכיפי של יצירת קבובות מתוך קערת הבשר. חשוב להדק אותן היטב. מניחים בעדינות בסיר, מכסים ומנמיכים את האש. זמן בישול מוערך: 25 דקות. 



 
בתאבון!

יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

kissed by a ros'e

ושוב פינת הטוניס-אקפסרס, ושוב היא תעסוק ברוטב איטלקי, ולא פחות פשוט מקודמו. אם להיות כן, הסיבה שמאחורי הפוסט היא העובדה שקניתי מצלמה חדשה לפני מספר ימים, והדבר היחיד שיצא לי לצלם הוא הרוטב. מה שנקרא, שקיפות וניצול יעיל.
רוטב רוזה הוא רוטב שמבוסס על עגבניות ושמנת, דורש מעט אמצעים או כישרון.


מצרכים (4 מנות):
  • בצל
  • 2 שיני שום
  • 4 עגבניות
  • כף רסק עגבניות
  • מיכל שמנת לבישול
  • אגוז מוסקט
  • עשבי תיבול (מומלץ אורגנו, אפשר להוסיף מעט בזיליקום וטימין).
  • מלח ופלפל שחור
  • שמן זית
אופן ההכנה:

  • חותכים את הבצל לקוביות קטנות, וקוצצים את השום.
  • מחממים על מחבת מעט שמן זית, ומוסיפים את הבצל והשום. מטגנים קלות.
  • כאשר הבצל הופך שקוף, מוסיפים את העגבניות הקלופות והחתוכות לקוביות קטנות. טיפ קטן בנוגע לעגבניות: מומלץ להכניס את העגבניות לתוך קערה עם מים רותחים למספר דקות, וכך למעשה ניתן לקלף מעליהן את קליפתן בקלות ובמהירות.
  • מערבבים, ולאחר שתי דקות מוסיפים כף רסק עגבניות. ממשיכים לערבב היטב.
  • מוסיפים את התבלינים: מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט, אורגנו ועשבי תיבול שאוהבים.
  • לאחר מספר דקות, כאשר יש כבר מרקם אחיד, מוסיפים את השמנת. מערבבים היטב.
  • מנמיכים את האש, ונותנים לרוטב להצטמצם. מדי פעם מערבבים.


מגישים על פסטה, ואפשר גם להוסיף קצת גבינת פרמז'ן מגורדת.

בתאבון!

















עדכון חם! לאחרונה ניסיתי להכין וריאציה שונה של הרוטב באמצעות מרכיבים נוספים, והאמת שיצא לא רע בכלל. מעבר למרכיבים המצוינים לעיל, יש להצטייד גם במספר סוגים של פטריות וחצי גזר. אני השתמשתי בפטריות פורטבלו גדולות ושמנמנות ופטריות שמפניון.
מתחילים כרגיל בחימום שמן זית במחבת, וכאשר הוא רותח מוסיפים בצל קצוץ. לאחר דקה-שתיים של אידוי הבצל, מוסיפים את הגזר כאשר הוא חתוך לקוביות קטנות-קטנות.




לאחר מספר ערבובים, מוסיפים את הפטריות החתוכות.




לאחר טיגון קל, מוסיפים עגבניות חלוטות חתוכות לקוביות קטנות, ומערבבים.
מפה והלאה זה בדיוק כמו במתכון פה למעלה (תבלינים, שמנת, צמצום), רק שמומלץ מאוד להגיש את הפסטה עם פרמזן מגורד.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

טוניס-אקספרס: הפתיחה

מדי פעם, במסגרת "טוניס-אקספרס", אביא מתכונים פשוטים ומהירים להכנה. החלטתי לפתוח את המדור הראשון עם מנה קלאסית, לא טוניסאית בעליל, שמפתיע עד כמה היא פשוטה: פסטה ברוטב שמנת עם פטריות. את הפסטה אתם רשאים לבחור לפי טעמכם האישי. אישית אני מעדיף לינגוויני (פסטה ארוכה ומעט רחבה).

מצרכים (4-6 מנות):
  • 2 שמנת לבישול
  • פטריות שמפניון (כמות לפי הטעם. לרוב מדובר על 3/4 חבילה)
  • 2 שיני שום
  • בצל
  • אגוז מוסקט
  • חמאה (100-200 גר')
  • מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:
  • חותכים את הבצל דק (אין צורך בכל הבצל. חצי בצל, ואפילו פחות. תלוי בטעמכם האישי), ומאדים במחבת עם חצי מכמות החמאה (אפשר להמיר בשמן זית). לשים לב לא לשרוף את הבצל, אלא להביא אותו למצב של שקיפות.
  • מוסיפים את השום (קצוץ דק או כתוש), מערבבים מעט. מוסיפים את הפטריות החתוכות למחבת. ממשיכים לערבב כדי שהמרכיבים לא יישרפו.
  • לאחר כ-2 דקות, שופכים את השמנת לתוך המחבת.
  • מוסיפים את התבלינים (מוסקט, מלח, פלפל שחור) וממשיכים לערבב.
  • מוסיפים את חציה השני של החמאה (הפעם לא ניתן להמיר בשמן זית), ומערבבים עד אשר היא נמסה כליל. ממשיכים לבשל ולערבב עד שהרוטב נהיה סמיך.
  • במקביל מכינים בסיר נפרד את הפסטה.

בתאבון!