על פי התכנון, היה אמור לעלות עכשיו פוסט אחר עם מנת פסטה מלאת אספרגוס והשראה. אך כמאמר הפתגם המפורסם, אנחנו עושים תוכניות ואלוהים שולח LOL. לא אלאה כרגע בסיפור המנה, ואני עוד אכתוב עליה, אבל אני עדיין אוסף את השברים ומפיק לקחים. בקרוב.
למזלי, החיים מספקים הזדמנויות חלופיות.
בפוסט הראשון של הבלוג, סיפרתי איך התחלתי לבשל. חבריי ואני עזבנו את העיר הקטנה (מאוד), ועברנו לכבוש את תל אביב. המרחק הרב מהבית והמשפחה ביחד עם העובדה שהיינו חדשים וזרים בעיר גיבשה אותנו כמשפחה אלטרנטיבית. משפחה, אגב, שהלכה והתרחבה עם אחים חדשים. ייסדנו מסורת של ארוחות שישי משותפות; כל אחד מכין מנה וכל פעם נפגשים בדירה של חבר אחר. תמיד יש איחורים. תמיד יש ביטולים. תמיד מתווספים ברגע האחרון אורחים נוספים. תמיד יש דרמה סביב השאלה האם יהיה מספיק אוכל (בכל זאת, רובנו צאצאים למשפחות צפון אפריקאיות). ובעיקר - לעולם לא הייתי רוצה לוותר על המסורת הזו. היום ארוחות השישי לא תמיד יוצאות לפועל (אילוצי החיים, אתם יודעים), אבל עדיין מגיעות לנו כפיים על מסורת שמצליחה להחזיק מעמד כבר 6 שנים.
בשישי האחרון אירחנו בביתנו שנים-עשר חברים. עד כדי כך התרחבנו, ועוד היינו בהרכב חסר. רכשנו כיסאות מתקפלים, פתחנו לרווחה שני שולחנות והזזנו רהיטים. התרגשתי. בשישי על הבוקר פקדתי את השוק, והעמסתי ירקות ובשר. בצהריים התחלתי כבר לבשל, ובין השאר הכנתי בצלים ממולאים עם טוויסט הודי. לאחרונה יש לי איזה קטע עם תבלינים הודיים, ואני נותן לעצמי לחקור את העולם הזה. זורם, כמו שאומרים בהודית. בערב בקבוקי יין נפתחו, מנות ראשונות וסלטים הוגשו למרכז השולחן ובירכנו לחיים. כך התחיל הערב, והוא נמשך גם שעות אחר כך. ממלא את הדירה שלי במשמעות המופשטת של "בית".
מצרכים (כ-20 בצלים ממולאים):
- 5-6 בצלים בינוניים מקולפים
- בצל סגול
- פחית חלב קוקוס
- עגבניות מרוסקות (השתמשתי ב-Mutti)
- 400 גרם בשר טחון
- 2 עגבניות
- חצי פלפל ירוק חריף
- כוס אורז שטוף
- צרור כוסברה
- צרור פטרוזיליה
- 2-3 ענפים של טרגון
- 3 שיני שום
- ג'ינג'ר טרי
- גראם מסאלה
- פלפל שחור
- מלח
- שמן זית
אופן ההכנה:
מתחילים עם הבצלים. על מנת למלא אותם, צריך לרכך אותם ואז להפריד למעשה את השכבות. השיטה הכי מהירה היא להכניס את הבצלים לחימום במיקרו. אני עושה בשיטה אחרת. כשם שבניכר מבשלים את הבצלים בחלב, אני בישלתי אותם בחלב קוקוס (עם מעט מים רותחים). מבשלים אותם עד ריכוך (20-30 דקות). אפשר לעשות גם חריץ (לא עמוק מדי) לאורך הבצל. ברגע שהבצל מתרכך, השכבה הראשונה כבר תרד מעצמה.
כך הבצלים נראים לאחר הבישול. זהירות, זה חם! תנו לבצלים קצת זמן להתקרר.
בינתיים, מכינים את המלית. מכניסים לקערה את הבשר הטחון, האורז השטוף, התבלינים, הפלפל הירוק החריף (קצוץ דק) ועשבי התיבול הקצוצים.
קוצצים 2 שיני שום (השן הנוספת היא לרוטב), ומוסיפים לקערת המלית.
מגרדים עגבניה לתוך המלית. העגבניה מוסיפה עוד נוזלים כך שהבשר לא חלילה יתייבש בבישול. לשים היטב את הבשר עם כל המרכיבים. לא להתעצל עם הלישה - מעבר לכך שצריך לדאוג למלית אחידה, הלישה גם משחררת את החלבון המצוי בבשר. החלבון הזה דואג לקשור את הבשר כדי שלא יתפרק.
מכינים את המרכיבים לרוטב: קוצצים עגבניה, בצל סגול, מעט ג'ינג'ר טרי ושן שום. מחממים שמן זית בסיר רחב, ומוסיפים אליו את הבצל. לאחר כ-2 דקות, מוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מערבבים קצת, ומוסיפים את העגבניות (גם המרוסקות וגם העגבנייה שקצצנו), מלח ופלפל שחור. מערבבים, מכסים ומנמיכים את האש.
מתחילים למלא את הבצלים: מפרידים שכבה אחת מהבצל (בעדינות, שלא ייקרע), לוקחים מעט מהמלית ומגלגלים. בתמונות הבאות אפשר לראות כיצד בדיוק לעשות זאת.
מניחים את הבצלים בסיר, ובאמצעות כף זולפים עליהם מעט מהרוטב.
מניחים ענף טרגון במרכז הסיר על הבצלים, ומכסים. מבשלים כ-40 דקות על אש קטנה. אם התבשיל מתייבש מדי במהלך הבישול, אפשר להוסיף כוס ציר עוף (או כוס מים חמים עם 2 כפות אבקת מרק עוף).
