יש לי אובססיה למחבתות עם שתי ידיות (יש להן שם מקצועי?). חיפשתי אחת כזו לא מעט זמן, ולא בגלל שקשה להשיג אותן. אלא בגלל שהן די יקרות. בסופו של דבר החלטתי לפנק את עצמי, וקניתי אחת. היא תלויה כעת בגאון במטבח, ועושה לי כל הזמן חשק לבשל. החלום שלי עכשיו הוא משפחה שלמה של מחבתות כאלה.
מה מושך אותי במחבת הזאת, למעט העובדה שהיא מצטלמת נהדר? התחושה שהיא נותנת ובעיקר - האפשרות להגיש את האוכל בכלי שבו הוא בושל (שהרי ידוע שאין דבר טעים יותר מאשר לאכול מהסירים). אני אוהב גם לבשל מנות שהן ארוחה שלמה: מנה עיקרית ותוספת באחת. כמו פויקה למשל.
המתכון הבא הוא בדיוק כזה: חציליים קלויים ופתוחים המחבקים בחיקם קציצות בשר פיקנטיות. מעל כל הדבר הנהדר הזה נחה לה טחינה מוקרמת. בדיעבד ובתור פסיכולוג בפוטנציה, אני כמעט סבור שתזמון הפוסט אינו מקרי; קולגת עבודה קרובה, אשר לימדה אותי איפוק והשגת מטרות, נמנעת בשנה האחרונה מפחמימות. משימה מאתגרת למדי, אך היא עומדת בה בהצלחה. בכל אופן, אותה קולגה עזבה אותנו השבוע למען יעד מקצועי חדש. על כן, כנראה, לא מפתיע שהפוסט הנוכחי הוא נטול פחמימות (למעט הפוקאצ'ה שמבצבצת בסוף, כי חייב גם משהו שלי) ומוקדש לה בהערכה רבה.
מצרכים (2-4 מנות):
אם אין לכם בנמצא פסטו כוסברה, פשוט תכניסו את כל המצרכים למעט שמן הזית (צרור כוסברה, חופן שקדים, 4-5 שיני שום, מלח, פלפל שחור) למעבד מזון (פוד פרוססור), ותטחנו דק. להוסיף את שמן הזית, ולתת עוד כמה פולסים בפוד פרוססור. אם זה יוצא יבש מדי, להוסיף עוד שמן זית. כאשר מאחסנים בצנצנת - להוסיף מעט שמן זית מעל על מנת שיישמר לאורך זמן רב יותר.
עוברים לחצילים. קולים את החצילים: אני קולה אותם במחבת בתנור על מצב גריל ב-280 מעלות במשך 20 דקות עד חצי שעה. כמה שיותר זמן - יותר טוב (רק להיזהר שהקליפה לא נשרפת יותר מדי). מדי פעם להפוך את החציל על מנת שהקלייה תהיה היקפית. בסיום השהייה בתנור, יש לחרוץ את החצילים ולפתוח אותם מעט. להכניס שוב לתנור ל-5-10 דקות.
במקביל, יש לחתוך גס מאוד את העגבניות והבצל הסגול. לחמם שמן זית במחבת, ולהקפיץ את הירקות במחבת עד למידת העשייה הרצויה.
מוציאים את החצילים מהתנור, ומוציאים אותם לרגע מהמחבת. מכסים את המחבת בירקות (עגבניות ובצל סגול), ועליהם מניחים את החצילים הקלויים כאשר החריץ שעשינו כלפי מעלה.
מכינים את הקציצות: טוחנים בפוד פרוססור פטרוזיליה, בצל ושיני שום. מעבירים לקערה ביחד עם בשר הבקר הטחון. מוסיפים לקערה כף גדושה של אריסה, כף גדושה של פסטו כוסברה, מלח ופלפל שחור. לשים היטב-היטב. יוצרים קציצות מתערובת הבשר (קורצים כדורים, מגלגלים, מהדקים ומשטחים).
באותה מחבת שבה הקפצנו את הירקות, מחממים שוב מעט שמן זית. כאשר השמן חם, מבשלים את הקציצות (בערך 7 דקות לכל צד, תלוי כמובן בגודל ובעובי). את הקציצות המוכנות מניחים בתוך החריצים שיצרנו בחצילים. שופכים מעל החצילים עם הקציצות טחינה גולמית, ומכניסים שוב לתנור (טורבו, 230 מעלות, 5-7 דקות) כדי להקרים את הטחינה.
מומלץ להגיש חם-חם מהתנור עם לחם טוב. בתאבון!
מה מושך אותי במחבת הזאת, למעט העובדה שהיא מצטלמת נהדר? התחושה שהיא נותנת ובעיקר - האפשרות להגיש את האוכל בכלי שבו הוא בושל (שהרי ידוע שאין דבר טעים יותר מאשר לאכול מהסירים). אני אוהב גם לבשל מנות שהן ארוחה שלמה: מנה עיקרית ותוספת באחת. כמו פויקה למשל.
המתכון הבא הוא בדיוק כזה: חציליים קלויים ופתוחים המחבקים בחיקם קציצות בשר פיקנטיות. מעל כל הדבר הנהדר הזה נחה לה טחינה מוקרמת. בדיעבד ובתור פסיכולוג בפוטנציה, אני כמעט סבור שתזמון הפוסט אינו מקרי; קולגת עבודה קרובה, אשר לימדה אותי איפוק והשגת מטרות, נמנעת בשנה האחרונה מפחמימות. משימה מאתגרת למדי, אך היא עומדת בה בהצלחה. בכל אופן, אותה קולגה עזבה אותנו השבוע למען יעד מקצועי חדש. על כן, כנראה, לא מפתיע שהפוסט הנוכחי הוא נטול פחמימות (למעט הפוקאצ'ה שמבצבצת בסוף, כי חייב גם משהו שלי) ומוקדש לה בהערכה רבה.
מתכון לסוג של סינייה: חצילים קלויים וקציצות בקר פיקנטיות עם טחינה מוקרמת
מצרכים (2-4 מנות):
- 250 גרם בשר בקר טחון
- אריסה פיקנטית
- פסטו כוסברה (צרור כוסברה, חופן שקדים, 4-5 שיני שום, מלח, פלפל שחור וחצי כוס שמן זית)
- 2 שיני שום
- בצל לבן קטן-בינוני
- רבע צרור פטרוזיליה
- מלח ופלפל שחור
- 2 חצילים (זיכרו: ככל שהחציל קל יותר, כך הוא טעים יותר)
- בצל סגול
- 2 עגבניות
- שמן זית
אם אין לכם בנמצא פסטו כוסברה, פשוט תכניסו את כל המצרכים למעט שמן הזית (צרור כוסברה, חופן שקדים, 4-5 שיני שום, מלח, פלפל שחור) למעבד מזון (פוד פרוססור), ותטחנו דק. להוסיף את שמן הזית, ולתת עוד כמה פולסים בפוד פרוססור. אם זה יוצא יבש מדי, להוסיף עוד שמן זית. כאשר מאחסנים בצנצנת - להוסיף מעט שמן זית מעל על מנת שיישמר לאורך זמן רב יותר.
עוברים לחצילים. קולים את החצילים: אני קולה אותם במחבת בתנור על מצב גריל ב-280 מעלות במשך 20 דקות עד חצי שעה. כמה שיותר זמן - יותר טוב (רק להיזהר שהקליפה לא נשרפת יותר מדי). מדי פעם להפוך את החציל על מנת שהקלייה תהיה היקפית. בסיום השהייה בתנור, יש לחרוץ את החצילים ולפתוח אותם מעט. להכניס שוב לתנור ל-5-10 דקות.
במקביל, יש לחתוך גס מאוד את העגבניות והבצל הסגול. לחמם שמן זית במחבת, ולהקפיץ את הירקות במחבת עד למידת העשייה הרצויה.
מוציאים את החצילים מהתנור, ומוציאים אותם לרגע מהמחבת. מכסים את המחבת בירקות (עגבניות ובצל סגול), ועליהם מניחים את החצילים הקלויים כאשר החריץ שעשינו כלפי מעלה.
מכינים את הקציצות: טוחנים בפוד פרוססור פטרוזיליה, בצל ושיני שום. מעבירים לקערה ביחד עם בשר הבקר הטחון. מוסיפים לקערה כף גדושה של אריסה, כף גדושה של פסטו כוסברה, מלח ופלפל שחור. לשים היטב-היטב. יוצרים קציצות מתערובת הבשר (קורצים כדורים, מגלגלים, מהדקים ומשטחים).
באותה מחבת שבה הקפצנו את הירקות, מחממים שוב מעט שמן זית. כאשר השמן חם, מבשלים את הקציצות (בערך 7 דקות לכל צד, תלוי כמובן בגודל ובעובי). את הקציצות המוכנות מניחים בתוך החריצים שיצרנו בחצילים. שופכים מעל החצילים עם הקציצות טחינה גולמית, ומכניסים שוב לתנור (טורבו, 230 מעלות, 5-7 דקות) כדי להקרים את הטחינה.
מומלץ להגיש חם-חם מהתנור עם לחם טוב. בתאבון!
מלכה הקולגה שלך! אין עליה ואין כמוה בעולם הזה!
השבמחק