אל האנטי-פסטי התוודעתי בגיל מאוחר יחסית- 22. זה היה במהלך הטיול-של-אחרי-הצבא אל (כמובן) דרום אמריקה. למעשה אלו היו השבועות האחרונים של הטיול, אותם העברנו בפרו. הימים הטובים של ציביליזציה ובשר בשפע בארגנטינה כבר אינם. בפרו, כמו גם בבוליביה, נאלצנו להסתפק בהרבה פחות, כאשר כל מזון שנקרה בדרכינו היה מבחינתו חשוד בסלמונלה. על כן, אושר גדול הציף אותנו כאשר גילנו בתוך רחובות קוסקו העמוסים לעייפה מסעדה בעלת השם האנגלו-סקסי JACKS. נדמה לי שכך קראו לה. בכל זאת עברו מעל לשלוש שנים מאז. באותה מסעדה הגישו את האנטי פסטי הטעים ביותר שאכלתי. כן, יהיו שיצקצקו בלשונם ויטענו כי ההילולה סביבו אינה אלא פאטה מורגנה של רעב. אך בכל זאת אני מתעקש; הצלחת העגולה והרחבה מאוד עם תלולית חומוס גרוס גס במרכזה, ומסביבה מסודרים בקפידה הירקות האפויים. תוסיפו לזה ממרח אבוקדו ולחם טרי, והרי לכם האנטי-פסטי הטוב בעולם. אתם תאלצו להסתפק בטיפה פחות...
מצרכים:
- בטטה מאורכת וגדולה
- חציל בינוני
- 2 בצלים, כדאי סגולים
- פלפלים צבעוניים (אדום, צהוב, ירוק)
- פטריות שמפניון (כמה שרוצים)
- 3-4 שיני שום
- כף ג'ינג'ר טרי מגורר
- טימין טרי
- מלח גס
- פלפל שחור
- 2-3 כפות דבש
- 2 כפות סויה
- כף חומץ בלסמי
- 3 כפות שמן זית
 |
| מעבר לירקות המופיעים לעיל, ניתן כמובן להוסיף כל ירק אחר שמתחשק ואוהבים (קישואים, כרובית וכדומה) |
 |
| מכינים בקערה את המרינדה: שום קצוץ, גינג'ר כתוש, מספר ענפים של טימין, מלח, פלפל שחור, שמן זית, סויה, דבש וחומץ בלסמי. מערבבים היטב. לאחר מכן מוסיפים את הירקות החתוכים גס לקערה, מערבבים היטב כדי שהרוטב יגיע לכל הירקות בצורה שווה. משרים כחצי שעה. מעבירים למגש אלומיניום או זכוכית (עמידה לחום), ומכניסים לתנור על חום של 180 מעלות לשלושת רבעי שעה. לשים עין מדי פעם, לוודא שלא נשרף וכן לתת איזה ערבוב או שניים. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה