זוהי גרסה פשוטה בהרבה למנה הרומנית המוכרת, ולמעט ההשרייה הממושכת של השעועית כמעט ואינה מצריכה מרכיבים רבים או עבודה מסובכת. אני נוהג לשלב מספר צבעים של שעועיות בהכנת המנה הזו כדי להוסיף עניין וערכים תזונתיים. אפשר כמובן להשתמש בסוג אחד בלבד
מצרכים:
עבור 2-4 סועדים
1 כוס שעועית לבנה יבשה
1 כוס שעועית אדומה ו/או מנומרת יבשה
3 עלי דפנה
4 שיני שום קלופות
קורט מלח ופלפל שחור גרוס
להגשה:
2 בצלים פרוסים לטבעות
3 כפות קמח (לא חובה)
2 כפות שמן קנולה
1 כפית כורכום
8-10 גבעולי עירית קצוצים
שמן זית
אופן ההכנה:
משרים את השעועיות בשפע מים למשך 24 שעות. מידי כמה שעות מחליפים את המים. לאחר מכן, מבשלים את השעועית בשפע מים למשך שעתיים לפחות (עד ריכוך מלא) ביחד עם עלי הדפנה. בזמן הבישול, יש לקפות (להסיר באמצעות כף) את ה"קצף" שמצטבר בראש הסיר.
בסיום הבישול, מסננים את מי הבישול (שומרים 1 כוס מהם בצד), ומעבירים את השעועית למעבד מזון ביחד עם שיני השום. מפעילים את מעבד המזון ובהדרגה מוסיפים ממי הבישול עד שמתקבל מרקם חלק וסמיך. מתבלים במלח ופלפל, ומפעילים שוב למספר שניות. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.
מניחים את פרוסות הבצל בקערה ומעבירים פנימה את הקמח. מערבבים על מנת לקמח את כל הפרוסות (הקימוח מעניק פריכות לבצל בזמן הטיגון, אך הוא לא הכרחי). מחממים את השמן במחבת, ומעבירים אליה את פרוסות הבצל. מוסיפים כפית כורכום, ומערבבים. ממשיכים לטגן (מדי פעם חשוב לערבב) עד להזהבה.
הגשה: מניחים מן החומוס על צלחת רחבה, יוצקים מעט שמן זית, מפזרים עירית קצוצה ואת הבצל המטוגן.
לטור המלא כפי שהתפרסם בהארץ, לחצו כאן.
למתכון שעועית קונפי ובוטרגה, לחצו כאן.
שלום מתן,
השבמחקנראה מתכון מעולה, אני הולכת לנסות.
רק הערה אחת (לשונית): הפועל "לקפות" נכתב ב-ק' ולא ב-כ'. הוא לא מגיע מהמילה "כף", אלא מ"מְקַפָּה" - כף עמוקה עם חורים שבעזרתה מוציאים את הקצף (הנקרא בעצם קוֹפי).
מקווה שזה לא נשמע קנטרני...