יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

מתכון לדג שלם בתנור בניחוח אסיאתי


לטור המלא כפי שהתפרסם בגלריה שישי בתאריך 26.08.16, לחצו כאן.

טרגון הוא מעשבי התיבול האהובים עליי, ולמרות שעוד לא ביקרתי במזרח – הוא לחלוטין זורק אותי לשם. יש לו ניחוח אניסי משכר, והוא מוסיף הרבה טעם וריח לכל מנה. המתכון הנוכחי הוא קלאסיקה מנצחת להכנת דגים, אך עם עשבי תיבול וטעמים שלוקחים אותו למחוזות אחרים.

מצרכים:

1 דג לברק שלם (או דג ים לבן אחר) במשקל 500-600 גרם, טרי, מנוקה ובטמפרטורת החדר

למשרה:
1 גבעול למון גראס קצוץ דק
1 כף גראם מסאלה (תערובת תבלינים הודים, להשיג בכל חנות תבלינים)
4 כפות שמן זית
2 עלי כפיר ליים מיובשים (לא חובה)
מיץ מ-1 לימון
1 שן שום כתושה
קורט מלח ופלפל שחור גרוס

למילוי:
6 גבעולים של כוסברה
6 גבעולים של טרגון
עלים מ-3 גבעולי בזיליקום
עלים מ-3 גבעולי בזיליקום תאילנדי (לא חובה)
עלים מ-3 גבעולי נענע
4 שיני שום קלופות ופרוסות
1 לימון פרוס לטבעות
1/2 בצל סגול קצוץ דק

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-210 מעלות. מערבבים את כל חומרי המשרה, ומברישים את הדג מבחוץ ומבפנים. שוטפים את עשבי התיבול, וממלאים את פנים הדג. מוסיפים גם את השום, הבצל הקצוץ ופרוסות הלימון. אם נשאר מהמשרה, מברישים את הדג שוב, ושופכים פנימה על עשבי התיבול. עוטפים ומהדקים את הדג עם נייר כסף. מומלץ להשאיר את הדג מספר דקות עטוף בנייר כסף לפני הכנסתו לתנור על מנת שיספוג יותר את הטעמים.

מכניסים  לתנור למשך 25 דקות. אפשר להוציא ולבדוק בעדינות שבשר הדג אכן מוכן. מומלץ לפתוח את נייר הכסף, ולהכניס את הדג ל-5 דקות נוספות בתנור על מצב גריל כדי שיקבל פריכות עדינה.

מומלץ להגיש למרכז השולחן עם המון עשבי תיבול טריים, בצל ירוק ומטבל של סויה עם פלפל אדום חריף קצוץ דק ורוטב דגים.


יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

מתכון לפוקאצ'ה עם טופינג של תאנים, בצל ירוק ומרווה


מצרכים:

עבור 2 פוקאצ'ות בינוניות
1/2 3 כוסות (1/2 ק"ג) קמח לבן + קמח לקימוח משטח העבודה
20 גרם שמרים טריים
1/4 1 כוס מים פושרים
7 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח

לטופינג:
4-6 גבעולי בצל ירוק שטופים ונקיים
כ-30 עלי מרווה
כ-12 תאנים
2 כפיות מלח ים אטלנטי
שמן זית להברשה

אופן ההכנה:

מעבירים לקערת מיקסר את הקמח, השמרים והסוכר. מפעילים אותו על מהירות נמוכה. מוסיפים בהדרגה את המים, ומגבירים מעט את מהירות המיקסר. מוסיפים 4 כפות (מתוך ה-7) שמן זית ולבסוף את המלח. ממשיכים בלישה לפחות 10 דקות (לא לוותר על זמן הלישה). אם הבצק רך  מדי, מוסיפים קמח. אם הוא קשה מדי, מוסיפים מעט מים. הבצק צריך להיות רך, חלק ולא דביק.

עוצרים את פעולת המיקסר, ולשים מעט עם הידיים את הבצק. יוצקים את שארית שמן הזית (3 כפות) לקערה, ו"עוטפים" אתו את הבצק (השמן לא צריך להיטמע בבצק). מכסים את הקערה בניילון נצמד ובמגבת להתפחה של 35 דקות.

מניחים נייר אפייה על משטח העבודה, ומעבירים אליו את הבצק התפוח. מוציאים ממנו בעדינות את האוויר, וקורצים אותו למספר היחידות שרוצים (2, 4 או שאפשר להכין מהבצק פוקאצ'ה אחת גדולה). מכדררים את חתיכות הבצק לכדורים, ומכסים להתפחה שניה של 25 דקות. בינתיים, מניחים  מגש אפייה שטוח במסילה התחתונה של התנור, ומדליקים אותו על חום מקסימלי תחתון עם טורבו.

לאחר ההתפחה, מקמחים את משטח העבודה. מומלץ להשתמש בקמח עבה כמו תירס או סמולינה כדי שהבצק לא יידבק למגש התנור כאשר נכניס אותו פנימה. משטחים או מותחים את כדור הבצק לצורה שרוצים. מברישים את הבצק בשמן זית, ומניחים עליו גבעולי בצל ירוק, תאנים חצויות ומחצית מכמות עלי המרווה.

מניחים את הבצק ישירות על המגש הלוהט בתנור, ואופים כ-20 דקות או עד הזהבה. מוציאים מהתנור, מקשטים עם עלי המרווה הנותרים, ומגישים חם למרכז השולחן. 

יום שני, 22 באוגוסט 2016

מתכון לממרח תאנים צלויות וליים



אני מאוד אוהב לצייד את המקרר שלי בממרחים. הם פתרון מצוין כשמתחשק לאכול משהו קטן עם לחם וגם כבסיס למנות אחרות. כך למשל את הממרח הזה הפכתי בארוחת השישי האחרונה למשרה עבור עוף צלוי בתנור. הממרח הזה, על גבול איולי טבעוני, הוא מתקתק ומפתיע שכן הפיקנטיות שלו מפציעה רק לאחר מספר שניות.


מצרכים:
עבור צנצנת של 500 מ"ל

לצליית התאנים:
16-18 תאנים בשלות (כ-1 ק"ג)
3-4 כפות שמן זית
1-2 כפות מלח ים  אטלנטי

להתקנת הממרח:
6 שיני שום
1/2 פלפל ירוק חריף
מיץ מ-1 ליים סחוט
1-2 כפיות פלפל שחור גרוס
1/2 כוס שמן זית
גרידה מ-1 ליים


אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-220 מעלות על מצב גריל. פורסים את התאנים לרבעים, ומניחים בתבנית (עדיף לא להניח ישירות על מגשי התנור שכן בעת הצלייה התאנים מגירות הרבה נוזלים). יוצקים על התאנים את שמן הזית, ומפזרים את המלח. מכניסים לתנור (מסילה אמצעית), וצולים למשך 20 דקות לפחות.

מוציאים מהתנור, ומניחים לתאנים להצטנן. בינתיים קולפים את שיני השום, ומעבירים למעבד מזון. מוסיפים אליהן גם את הפלפל הירוק החריף (אפשר לשים כמות קטנה יותר או לוותר עליו בכלל אם רגישים לחריף). מפעילים את מעבד המזון עד שמתקבלת משחה גרגירית. מוסיפים פנימה את התאנים, מיץ הליים והפלפל השחור. מפעילים את מעבד המזון עד שמתקבל ממרח רך. מתחילים ליצוק פנימה את שמן הזית בהדרגה תוך כדי פעולת מעבד המזון (פעולה זו נותנת נפח לממרח, בדיוק כמו שמכינים איולי). נותנים למעבד המזון להמשיך לעבוד עוד זמן קצר. עוצרים, טועמים ומתקנים תיבול עם מלח אם צריך.

מוסיפים את גרידת הלימון, מערבבים מעט ומעבירים לצנצנת. אוטמים עם שמן זית, סוגרים את המכסה ומאחסנים במקרר.


יום שישי, 12 באוגוסט 2016

כריך מיליון הדולר


באופן מפתיע, הבחירה במתכונים שיופיעו בטור הראשון שלי במוסף גלריה שישי הייתה פשוטה להפליא, אף על פי שאני מזל תאומים קלאסי שהתלבטות עבורו היא דרך חיים. פשוט הלכתי הביתה. החל מחמישי אחר-הצהריים ועד למחרת, בית הוריי הופך לאטלייה עסוק. אימא שלי מבשלת, מדלגת בין מספר סירים בו זמנית, וסבתא שלי אחריה, חושבת שהיא בלתי נראית, מציצה בסירים, מתקנת תיבול או מנמיכה את האש. מחוללת קסמים, לא פחות. ואני, אף על פי שכבר הקמתי בית משלי, בבית הוריי אני עדיין אותו הילד שעוקב במלוא הקשב אחר כל תנועה, מתעד במוחי, בכתב או בתמונה את ההתרחשות. מציץ דרכה לזמן ומקום אחרים, בהם נטועים שורשי המטבח עליו גדלתי. לומד מיד ראשונה את מסורות הבישול, שהן אנטיתזה לקיצורי דרך ומופת לאורך רוח, שרבים אחרים יכולים רק לקרוא עליהן. 
בשישי בצהריים שקט יורד. הסירים גדושים והסלטים המבושלים מאוחסנים בצנצנות שעד לא מזמן שימשו כלי קיבול למיונז או קפה. או אז מתרחש הקסם.
"כריך מיליון הדולר", כך אמא שלי מכנה את המנה הזו. מהבצק שנשאר לאחר שאבא שלי סיים לקלוע בוירטואוזיות חלות לשבת, היא מכינה לחמניות אישיות. אותן היא ממלאת במרמומה, מטבוחה טוניסאית אם תרצו, ובלביבות תפוחי אדמה שנמסות בפה. המנה הזו, בין הסידורים של שישי בבוקר למנוחת הצהריים, היא האושר האמתי של סוף השבוע.

מתכון ללחמניות חלה



מאז ומתמיד אמא שלי מכינה את החלות של שבת מאותו מתכון שהועבר אליה מגיסתה הצרפתייה. בשנים האחרונות, היא הכניסה לו שינוי קטן – במקום להשתמש רק בקמח לבן, היא ממירה חצי מהכמות מקמח מלא כדי לקבל חלה בריאה ומזינה יותר. אפשר כמובן להשתמש רק בקמח לבן.

מצרכים:
עבור 12-15 לחמניות

1/2 ק"ג קמח לבן
1/2 ק"ג קמח מלא
50 גרם שמרים טריים
2 ביצים
1/2 2 כוסות מים פושרים
1/2 כוס שמן קנולה
1/3 כוס סוכר לבן
1 כף מלח דק
מעט שומשום ו/או קצח לקישוט

אופן ההכנה:
מניחים בקערת מיקסר עם וו לישה את הקמח, השמרים (אם הם באים בצורת קובייה, יש לפורר אותה) והסוכר, ומפעילים אותו על מהירות נמוכה. בינתיים, בקערה נפרדת טורפים את הביצים. שופכים 3/4 מכמות הביצים לקערת המיקסר, ואת השאר שומרים במקרר להמשך.

מוסיפים את המים בהדרגה לקערת המיקסר תוך כדי פעולתו. מוסיפים בהדרגה את השמן, ומגבירים את פעולת המיקסר. מוסיפים את המלח. אמור להתקבל בצק רך, גמיש ומעט דביק. אם הבצק דביק מדי – יש להוסיף מעט קמח. אם הבצק קשה מדי, יש להוסיף מעט מים. ממשיכים בלישה (מהירות בינונית) כ-10 דקות נוספות (לא לוותר על זמן הלישה).

עוטפים את הקערה עם שקית ניילון אטומה, ומניחים בצד להתפחה לכשעה-שעה וחצי או עד שהבצק מכפיל את נפחו (בקיץ זמן ההתפחה קצר יותר).

מקמחים מעט משטח עבודה, ומעבירים אליו את הבצק. מחלקים את הבצק ל 12-15 חתיכות, ומכדררים אותן לכדורים. מניחים אותם על גבי נייר אפייה, ומכסים במגבת להתפחה שנייה של כ-35 דקות.

באמצעות כרית כף היד, פוחסים כל כדור לעיגול שטוח, מקפלים אותו לרצועה ומהדקים (הקיפולים יוצרים לחמניות אווריריות יותר). מגלגלים את הרצועה ל"נקניק". עושים מנקניק הבצק לולאה (קשר) ומניחים בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. חוזרים על הפעולה עם כל הכדורים. מכסים במגבת להתפחה שלישית של כ-25 דקות. בינתיים מחממים תנור ל-230 מעלות, ומניחים תבנית במסילה התחתונה.

מברישים את הלחמניות בביצה הטרופה ששמרנו בצד, מפזרים מעל מעט שומשום ו/או קצח. מכניסים את הלחמניות לתנור (מסילה אמצעית), וזורקים 5-6 קוביות קרח בתבנית התחתונה שהנחנו קודם לכן, וסוגרים מהר את דלת התנור (הלחות הגבוהה שנוצרת בתנור, יוצרת קרום פריך יותר ללחמניות). אופים במשך 25 דקות או עד שהלחמניות חומות. מוציאים מהתנור, ומצננים על גבי רשת (על מנת שלא תיווצר לחות בתחתית הלחמניות).




מתכון לביבות תפוח אדמה מרוקאיות



מנה מרוקאית מוכרת היא המעקודה, פשטידת תפוחי אדמה אפויה. אצלנו במשפחה עשו לה טייק-אוף מוצלח למדי: לביבות מטוגנות ורכות במיוחד.

מצרכים:
כ-30 יחידות

5 תפוחי אדמה
3 ביצים
1/2 כף כורכום
3 כפות מיץ לימון סחוט
1/4 צרור פטרוזיליה קצוצה
1/2 כוס קמח לבן
קורט מלח
קורט פלפל שחור
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם עד לריכוך. שוטפים במים קרים, ומקלפים אותם כשהם עדיין חמימים. מועכים אותם למחית, ומוסיפים בהדרגה את הביצים: בכל פעם מוסיפים ביצה אחת, מערבבים היטב עד שהיא נטמעת במסה ומוסיפים את הבאה אחריה.

מוסיפים לתערובת את שאר המצרכים, ומערבבים היטב. טועמים, ומתקנים תיבול עם מלח ופלפל אם צריך. מתקבל מרקם רך ודביק.

מחממים שמן לטיגון עמוק בסיר על להבה בינונית. בעזרת כף או שתיים, לוקחים מן התערובת ומעבירים לשמן החם. משטחים מעט את הלביבה. כאשר צדה התחתון מזהיב היטב, הופכים. ממשיכים בטיגון עד שגם הצד השני משחים. מוציאים מהשמן אל נייר סופג.




המרמומה של סבתא פורטונה



המשפט "מה שמתבשל לאט, מתבשל הכי טוב" הוא מטאפורה שמתבססת על מאכלים כמו זה. יש מי שיתבלבל ויקרא לו מטבוחה, אבל הסלט הזה הוא מרמורה: סלט טוניסאי של פלפלים ועגבניות המתבשל לאיטו לפחות 3 שעות. מומלץ להשתמש בסיר בעל תחתית עבה על מנת שהסלט לא ייחרך במהלך הבישול הארוך, שכן לא מוסיפים אליו נוזלים.

מצרכים:
עבור צנצנת של 500 מ"ל

15 עגבניות (אישית, ממליץ להשתמש בסוגים שונים של עגבניות כמו מגי או שרי. אם משתמשים בשרי, אבל לומר ש3-4 עגבניות שרי שוות ערך לעגבניה אחת).
1 גמבה אדומה
1 פלפל ירוק מתוק
1/2 פלפל ירוק חריף
8-10 שיני שום
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף פפריקה חריפה
1/2 כף מלח
1/2 כוס שמן

אופן ההכנה:
חותכים את העגבניות לקוביות, ומניחים בסיר בעל תחתית עבה. חותכים את הפלפלים (הירוק, האדום והחריף) לקוביות, ומניחים מעל העגבניות. 

פורסים דק-דק את שיני השום הקלופות. מעבירים לקערה קטנה. מוסיפים את השמן והתבלינים. מערבבים היטב. בעזרת כף, מפזרים את התערובת מעל העגבניות והפלפלים בסיר.

מניחים את הסיר על האש הכי קטנה, ומכסים. אין צורך לערבב או להוסיף נוזלים. הירקות עשירים במספיק נוזלים שלאט לאט ניגרים מהם. מדי פעם אפשר לנענע את הסיר על מנת שהתחתית לא תשרף. מבשלים כשעתיים וחצי-שלוש, עד שהנוזלים מצטמצמים, ומתקבל מרקם של מעין ריבה רכה.

מסירים מן האש, ונותנים למרמומה להתקרר. ממלאים צנצנת, ומכניסים למקרר.

   



יום רביעי, 13 באפריל 2016

קונפ(ט)י של אביב


מאז שהתחלתי לבשל, האביב הפך לעונה החביבה עליי, חרף אלרגיות הפריחה שתוקפות אותי. האמת, כשאני חושב על זה, השנה דווקא העונה הזו עוברת בשקט יחסי. אולי בזכות השום הירוק שאני דוחף לכל מנה (מה, אומרים שיש לו יכולות ריפוי) או אולי כי אני תקוע במשרד כל היום וחוץ מחפיסות שוקולד - שום דבר לא פורח שם (יצא לי קצת אפרפר ומדוכא, אבל בחיי שהתכוונתי בצורה הכי מילולית שיש. אני אוהב את העבודה שלי, ורק זה שווה פוסט בפני עצמו, אבל אנחנו פה לדבר על האביב ועל פסח).

אז כן, אביב. אני פשוט אוהב שום ירוק ואני קונה אותו בצרורות. ב"מבשלים ביחד", קבוצת בלוגרי אוכל מכל הארץ אשר אחת לתקופה מתאגדים סביב נושא מסוים וכולם מעלים מתכונים באופן מתוזמן ומדויק, התחילו לדבר על פרויקט פסח, היה לי ברור שהשום יככב אצלי. לצערי, בפרויקטים הקודמים לא הצלחתי לקחת חלק מפאת קוצר זמן, אך הפעם הבטחתי לעצמי שלא אאכזב את ראש הקבוצה, הגברת רחלי קרוט. פייר, אני עדיין לא מאמין שהולך לצאת לי מהסיפור פוסט חדש, סוף סוף. אגב, אני כבר בסוף הפסקה השנייה ועדיין לא כתבתי, "עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה בה כתבתי...". כן, מדובר בהחלטה מודעת מאוד. חזרה לענייננו.

התכנון המקורי היה להכין תחתיות ארטישוק במילוי בשר, אבל מה? הגעתי לשוק רמלה, והארטישוקים לא היו בשיאם, בלשון המעטה. ככה זה כנראה כשהשנה מבולבלת. הסתכלתי סביב, ועיניי נחו על הלפתות הנהדרות באחד הדוכנים. לטעמי, לפת היא ירק שלא זוכה לכבוד הראוי לו, וחבל. יש לו טעם נהדר, ואפשר לעשות איתו המון. החלטתי שהוא ימלא את מקומם של הארטישוקים. מאחר ובאותו יום שישי היה שרב והייתי צריך להמשיך למקום נוסף אחרי השוק, לא יכולתי גם לקנות בשר. על כן, נפלה ההכרעה - מילוי צמחוני. ואם צמחוני, אז למה לא טבעוני? כך נולדה לה המנה שלי לחג: קונפי של סירות לפתות במילוי אגוזי מלך (על משקל "מלאו כיסיי באגוזים") ועשבי תיבול עם המון שום וקצת אריסה ביתית (שגם אותה אני מוצא את עצמי דוחף כמעט לכל מנה). הבישול הארוך-ארוך של הלפתות בשמן מרכך אותן בצורה נפלאה, צולה אותן בעדינות ושומר את המלית עסיסית במיוחד.

רוצים לראות את שאר המתכונים המשתתפים בפרויקט? כנסו ללינק >> 



מתכון טבעוני לסירות לפת במילוי אגוזי מלך ושום ירוק

מצרכים:
עבור 4 סועדים

6 לפתות קטנות-בינוניות

למלית:
1 כוס אגוזי מלך
1 תפוח אדמה מקולף
1/4 כוס שמן זית
1 גבעול ירוק של שום (אפשר במקום 2-3 שיני שום)
חצי צרור פטרוזיליה
חצי צרור כוסברה
קורט מלח ופלפל שחור

לרוטב:
1/2 כוס שמן קנולה
1/4 כוס שמן זית
2 עלי דפנה
כף כורכום
כפית אריסה
2 עגבניות
קורט מלח ופלפל שחור
1/4 צ'ילי ירוק פרוס לטבעות
ראש שום טרי (אפשר גם יבש, אבל חבל. אביב עכשיו)

להגשה:
חופן שקדים ירוקים חתוכים גס (ממש לא חובה)

אופן ההכנה:
1. קוטמים את הלפתות משני הצדדים (בצורה כזאת, תחתיות הלפת יוכלו לעמוד בביטחה בסיר מבלי להתנדנד), ומקלפים אותן.



2. חוצים את הלפתות ל-2, ומרוקנים אותן. יוצרים למעשה מעין סירות עם שוליים ותחתית לא דקים מדי ולא עבים מדי.


3. מכינים את המלית: מכניסים למעבד מזון ראשית את תפוח האדמה, לאחר שהוא נקצץ היטב, מוסיפים את גבעול השום. חשוב להשתמש בחלק הירוק שקרוב לראש השום, ואם צריך - לקלף קצת מהגלדים החיצוניים (לרוב הם סיביים יותר). טוחנים היטב, ולאחר מכן מוסיפים את שאר המרכיבים למעט שמן הזית. מזלפים את שמן הזית תוך כדי פעולת מעבד המזון. אם המלית יבשה מדי, ניתן להוסיף קצת יותר שמן זית. 

4. מכינים את הרוטב:  מגררים את העגבניות לתוך סיר רחב ושטוח שיכול להיכנס לתנור, ומוסיפים פנימה את שאר המרכיבים של הרוטב, למעט ראש השום הטרי. מערבבים היטב.


5. ממלאים את סירות הלפתות במלית, ומסדרים בסיר. ביניהן, מפזרים את ראש השום (אבל אפילו יותר מאחד). מאחר והסיר נכנס לבישול ארוך מאוד, יש להשאיר את שיני השום עם הקליפה.



6. מכסים את הסיר ומכניסים לתנור שחומם ל-130-150 מעלות למשך כ-3 שעות. לאחר שלוש שעות, מסירים את הכיסוי, מעלים את החום ל-180 מעלות ומשאירים בתנור לעוד כרבע שעה על מנת לתת למנה צריבה יפה מלמעלה. בשלב הזה, אפשר גם להכניס את השקדים הירוקים אם אוהבים. מוסיף לה בעיקר צבע. חג שמח!




יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

פילה דג בחמאת פקיילה/ מתכון בהשראת השף אבי ביטון

בשל שינויים בחיים האישיים, או המקצועיים ליתר דיוק, הבלוג קצת נזנח מאחור. לא בלב שלם, חשוב לציין, אבל לאט לאט אולי אצליח לשלב בין השניים. בכל מקרה, לבשל ממש לא הפסקתי. למזלי, בעבודתי אני נחשף להמון השראה: אכלנים, שפים, סוחרים, מתכונים וגם כאלה שלא יודעים להעריך מרציפן.

לאחרונה נתקלתי בשף אבי ביטון החייכן והמוכשר. במהלך יום עבודה משותף הוא שמע אותי מהלל את הפקיילה של סבתא שלי, ובאותו רגע הוא הפציר בי להכין פילה דג בחמאת פקיילה. מדובר באתגר שלא יכולתי, וגם ממש לא רציתי, לסרב לו. אז הכנתי, ויצא מעולה. כן, לא מאוד פשוט להשיג תמצית פקיילה (ולכן כנראה שהמתכון הזה לא יהיה מאוד ויראלי), אבל בהחלט שווה להכין אותה בבית ולשמור בצנצנת, במיוחד עכשיו בחורף. איך מכינים את התמצית? המתכון של סבתא שלי מפורסם בוואלה! אוכל: מתכון לפקיילה. גיל שמבשל ואוכל מוסר שאפשר גם לקנות תמצית פקיילה בשוק נתניה.

איך מכינים דג בחמאת פ'קיילה? ובכן, בדיוק כך:

מתכון לפילה דג בחמאת פ'קיילה

מצרכים (4 סועדים):

  • 4 פילטים של דג ים לבן (השתמשתי בבורי ויצא מעולה, ומומלץ גם להשתמש במוסר ים)
  • שמן זית למשיחת הדגים
  • חצי לימון
  • פלפל שחור גרוס
  • מלח ים אטלנטי
  • 4 כפות תמצית פקיילה (תמצית פקיילה היא תוצאה של בישול המון תרד בהמון שמן, וצמצומו במשך כמה שעות. מדובר בשלבים 1 ו-2 בקישור המצורף מוואלה. אפשר גם למצוא אותה בשוק נתניה. את התמצית, לא את סבתא שלי)
  • 2 עגבניות
  • 50 גרם חמאה
אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות.

מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה, ומניחים את הפילטים כאשר העור פונה כלפי מעלה. מושחים את הדגים בשמן זית, לימון, מלח ופלפל שחור, ומעסים היטב. מכניסים לתנור לכ-רבע שעה. הצלייה עם העור כלפי מעלה מסייעת לשמור על העסיסיות של הדג. אפשר כמובן לעשות אחרת, אך להקפיד על זמן צלייה קצר יותר. כמו כן, אם רוצים שבשר הדג יהיה מעט חרוך, אזי פשוט הופכים את הפילטים בסוף הצלייה לעוד 2 דקות.



בזמן הזה, מכינים את הפ'קיילה. מחממים מחבת רחבה ועמוקה, ומוסיפים פנימה 4 כפות של תמצית פ'קיילה.


הטיפ של השף אבי ביטון הוא להוסיף עגבניות מגוררות כדי לעזור לפ'קיילה להיפתח (מבלי להוסיף נוזלים מיותרים).


מערבבים היטב, מאחדים בין הפקיילה לעגבניות ואז מוסיפים את החמאה.


מנמיכים את האש, מערבבים ונותנים לתבשיל להתבשל כעשרים דקות.


חוזרים לדגים בתנור: כאשר העור מזהיב והבשר הפך לבן - מוציאים את הדגים מהתנור.


מכניסים את הדגים למחבת, מבשלים עוד כ-5 דקות ומגישים למרכז השולחן עם חלה טרייה.






יום שני, 7 בספטמבר 2015

שנה טובה/ מתכון חגיגי לצלי בקר

עונת החגים והתווים החלה. שנה שעברה כבר כתבתי מדוע אני כל כך אוהב את ראש השנה, למרות שאני לא בן-אדם של אוכל מתוק (בצירוף מתכון לברכות ראש השנה כפי שנהוג בבית הוריי).

השנה, אני מוצא את עצמי שוב רגשני בימים האלו טרם החג. בערך בזמן הזה בשנה הקודמת התגבשה בי ההחלטה לעשות שינוי תעסוקתי. הדבר הצריך ממני לא מעט אומץ (וכמובן תמיכה מבית), אך בסופו של דבר החלטתי שהגעתי לידי מיצוי במקום העבודה הקודם שלי. נשמתי עמוק, ויצאתי לדרך חדשה, נטולת כיוון מוגדר אך חדורת תשוקה ורעב. זאת היתה שנה של דאגות גדולות אבל גם של עליות מאומצות; הצלחות קטנות שהרגישו כסיפוק הכי גדול שיש. ובעיקר? זאת היתה שנה של אנשים יקרים שלא הייתי זוכה להכירם לעומק ללא העיסוק האובססיבי (והמענג כל כך) באוכל. 


שניים מהם הם כמובן רחלי וגיל, איתם נפגשתי ליום בישולים לכבוד ראש השנה. בשבילי היום הזה היה קצת משמעותי ומשמח וצובט בלב. יום אחרון של תקופה מדהימה, רגע לפני שאני מתחיל בעבודה חדשה (מרגשת לא פחות) שלא כל כך תאפשר לי להיפגש איתם סתם ככה באמצע היום באמצע השבוע (ברוך בורא סופי השבוע והערבים). זאת גם ההזדמנות שלי לאחל להם שנה טובה, טעימה, מוצלחת, מרגשת, מספקת, משמעותית וגדולה מהחיים, בדיוק כמוכם!

המילים שמתחברות פה נשמעות כמו פוסט פרידה, אך הוא לא. הן מילים של התחלה חדשה. והדרך הטובה ביותר לציין ההתחלות החדשות הצפויות לנו עם השנה החדשה, היא אוכל משובח, וזה בדיוק מה שעשינו: רחלי (FoodPage) הכינה סלטים סופר מושקעים וטעימים שישדרגו משמעותית את שולחן החג, גיל (מבשל ואוכל) הכין חלת תפוח בדבש שאתם מחוייבים להכין לחג וגם צימעס עם כופתאות תפוחי אדמה שהיו ממש טעימים גם למזרחי כמוני ואני הכנתי צלי בקר כמו שאמא שלי לימדה אותי. בסוף הפוסט תוכלו למצוא קישורים ישירים למתכונים של החבובות האלו.

מתכון לצלי בקר


מצרכים (כ-4 סועדים):
  • קילו בשר בקר המתאים לבישול ארוך (צוואר, שריר או כתף לדוגמה)
  • 2-3 שיני שום
  • כף חרדל חלק ואיכותי
  • פלפל שחור גרוס
  • 2 כפות שמן זית
  • גזר
  • בצל לבן
  • 2 גבעולי סלרי
  • כ-3 כפות דבש
  • בקבוק יין אדום
  • בוקה גרניה: פטרוזיליה, טימין ועלי דפנה (3-4 ענפים מכל עשב תבלין)
  • חבילת ערמונים קלופים
  • חבילת פטריות שמפיניון
  • קורט אגוז מוסקט מגורר

אופן ההכנה:

ערב קודם, בוצעים חתכים קטנים לאורך נתח הבשר. פורסים את שיני השום לפרוסות, ומכניסים אותן בתוך החתכים. לאחר מכן, מושחים ומעסים את נתח הבשר עם החרדל והפלפל השחור מכל צדדיו. עוטפים בנייר אלומיניום, ומכניסים ללילה במקרר.

למחרת, כשעה לפני תחילת הבישול, מוציאים את נתח הבשר (שתעלה לו קצת הטמפרטורה).

מחממים שמן זית בסיר רחב ועמוק, וכאשר הוא חם מאוד - מכניסים פנימה את הבשר.



צורבים את הבשר היטב מכל הכיוונים. צריבה טובה (ולא חריכה!) תעשיר מאוד את טעמי התבשיל הסופי (ושאף אחד לא יספר לכם שעושים את זה בשביל "לסגור" את הבשר ולכלוא את הנוזלים בפנים).


קולפים וחותכים את הירקות (גזר, בצל וסלרי) בצורה גסה מאוד, וזורקים לסיר. מאדים את הירקות בסיר מספר דקות.


מזלפים מעל הבשר את הדבש.


מוסיפים את היין האדום. בשלב הראשון משתמשים ב-כחצי בקבוק (עד שהנוזלים כמעט מכסים את הבשר). את יתרת היין שומרים למידה ונצטרך להשלים נוזלים בהמשך.


מוסיפים את עשבי התיבול כזר קשור או פרי סטייל (3-4 גבעולים מכל עשב תבלין), ומביאים לרתיחה. מעתה יש שתי אופציות: בישול על אש נמוכה בסיר או צלייה איטית וממושכת בתנור על חום נמוך (כ-150 מעלות). בכל מקרה, חשוב שהסיר יהיה אטום מאוד. איך עושים את זה? גוזרים עיגול מנייר אפייה בקוטר קצת יותר גדול מהקוטר של הסיר. מכסים את תכולת הסיר עם עיגול הנייר (ממש להצמיד את הנייר לתבשיל עצמו), וסוגרים את מכסה הסיר. שיטה זו מונעת מהנוזלים להתאדות, ומאפשרת בישול טוב יותר של הבשר מבלי לדאוג שיישרף.

זמן הבישול, על האש או בתנור, הוא לפחות שלוש שעות.



לאחר שלוש שעות, פותחים את הסיר ובודקים. אם חסרים הרבה מאוד נוזלים, מוסיפים מהיין. אם לא חסרים נוזלים, אזי ממשיכים לבשל על אש קטנה ללא הטריק של נייר האפייה. הרעיון עכשיו הוא לתת לנוזלים להתאדות מעט כדי לצמצם ולהסמיך אותם. אם בסוף הבישול הציר לא סמיך מספיק, אפשר כמובן להשתמש בטריק המוכר, ולהוסיף מעט מאוד קורנפלור.


לפני ההגשה, פורסים את הפטריות והערמונים לרבעים. מחממים שמן זית במחבת, וקולים אותם עד השחמה קלה. מוסיפים את הפטריות והערמונים. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט. מכבים את האש, ומעבירים את הפטריות והערמונים לסיר.


שיהיה בתאבון, וכמובן - חג שמח ושנה טובה ומופלאה :)




המתכונים של רחלי

סלט רצועות סלק וגזר עם עשבי תיבול ובוטנים:



סלט עלים עם דלורית, ענבים ופקאנים ברוטב תפוזים:



המתכונים של גיל

צימעס:



חלה מתוקה עם דבש ותפוחים: