יום שבת, 9 במאי 2015

הסיפור שאינו נגמר/ מתכון לפחזניות לימון המבוסס על פייר הרמה


לקראת שבועות, אני מארח בבלוג שחקנית חיזוק משמעותית לטובת המתוקים של שולחן החג: הקונדיטורית המוכשרת ענת קורוטיץ.

סיפור החברות האמיצה שלנו החל באינסטגרם, המשיך לשיחות ארוכות בפייסבוק ולאחר שהוקל לה שאין לי שום עניין בה (שהרי איך היא תסביר את הרומן הדיגיטלי הזה לבעלה?) - התחלנו גם להתראות מחוץ לגבולות המסך. מהר מאוד גיליתי שענת לא רק מוכשרת, אלא גם די משוגעת במובן הכי טוב של המילה. מעבר ליתרון הברור בקשרי חברות עם בחורה שמכינה קינוחים כל כך טעימים ויפיפיים, זכיתי גם ב"בסטי".

כשם הפוסט, המתכון לפחזניות הלימון הוא בבחינת הסיפור שאינו נגמר (ולכן אני מקצר בפתיחה, כי עבודה רבה עוד לפנינו), אך גם הסיפור של ענת ושלי רק מתחיל.

מתכון לפחזניות לימון (10-12 יחידות)


המתכון, המבוסס על המתכון של פייר הרמה וכולל מספר שינויים והתאמות של ענת, מחולק לארבעה חלקים: כיפות סבלה סוכר (סוג של בצק פריך) שעוטפות את הפחזניות במעטפת פריכה, בצק רבוך (הפחזניות עצמן), קרם לימון וקרם ריקוטה לימונית. זהו קינוח עם טעם לימוני עז, מפתיע ומרענן, וכל ביס הוא הנאה צרופה לחובבי המתוק-חמוץ. דגש חשוב: הכינו את הפחזניות ביום ההגשה, מאחר והן לא נשמרות למשך הרבה זמן במקרר (הן לא מתקלקלות, אבל הן נהיות "עייפות" אחרי כיומיים).


מצרכים לכיפות הבצק הפריך:

  • 125 גרם קמח
  • 50 גרם אבקת סוכר
  • 15 גרם שקדים טחונים
  • קורט מלח
  • 75 גרם חמאה קרה
  • כפית תמצית וניל
  • 25 גרם ביצה (כחצי ביצה. טורפים ביצה שלמה, ואז מחלקים)
  • צבע מאכל צהוב
אופן ההכנה:

בקערת מעבד מזון עם להב פלדה, מערבבים את הקמח, אבקת הסוכר, השקדים הטחונים והמלח.

מוסיפים את החמאה הקרה, ומעבדים בפולסים את כל החומרים עד להיווצרות תערובת פירורית. מוסיפים את הביצה, תמצית הוניל ומספר טיפות של צבע מאכל צהוב. מעבדים עד קבלת כדור בצק (יש להשתדל לא לעבד יותר מדי).

משטחים את גוש הבצק לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים לקירור של שעה.


לאחר שהבצק התקרר, מרדדים אותו בין שני ניירות אפייה. קורצים 12 עיגולים בקוטר 6 ס"מ. משתדלים "לסלק" את שאריות הבצק מסביב לעיגולים כדי להקל על חילוץ העיגולים בהמשך. 


מכסים שוב בנייר אפייה, ומעבירים למקפיא עד לסיום הכנת הבצק הרבוך.

_________________________________________________________________________________


מצרכים לקרם לימון:

  • גרידה משני לימונים
  • 110 גרם סוכר דק
  • 100 גרם ביצים (כ-2 ביצים)
  • 80 גרם מיץ לימון סחוט טרי
  • 150 גרם חמאה בטמפרטורת החדר

אופן ההכנה:

בקערה חסינת חום מערבבים את גרידת הלימון עם הסוכר, ובעזרת הידיים משפשפים היטב את הסוכר בגרידה עד לקבלת תערובת לחה ופירורית.



מוסיפים את הביצים, וטורפים היטב. מוסיפים את מיץ הלימון, ומערבבים.

מניחים את הקערה מעל באן מארי, ומבשלים תוך כדי טריפה מתמדת של המסה עד לטמפרטורה של 83 מעלות. תוך כדי הטריפה חשוב לנקות שאריות מהדפנות כדי למנוע חימום יתר של המסה והיווצרות "חביתה". מסירים את הקערה מהבאן מארי, ומסננים את המסה לקערה נקייה.



ממתינים שהטמפרטורה של המסה תרד ל-60 מעלות.



מערבבים פנימה את החמאה. רצוי לערבל באמצעות מוט בלנדר עד להיווצרות אמולסיה חלקה. מכסים בניילון נצמד על גבי פני הקרם (כדי למנוע היווצרות קרום), ומעבירים לקירור למשך מספר שעות (עד שהקרם מתייצב לחלוטין).

_________________________________________________________________________________


מצרכים לבצק רבוך:

  • 125 גרם מים
  • 125 גרם חלב
  • 5 גרם סוכר
  • 5 גרם מלח
  • 110 גרם חמאה
  • 140 גרם קמח
  • 250 גרם ביצים (כ-5 ביצים)

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות.
מאחדים בסיר מים, חלב, סוכר, מלח וחמאה, ומביאים לרתיחה.


מנמיכים לאש בינונית, מוסיפים פנימה את הקמח. באמצעות כף עץ מערבבים היטב עד שנוצרת מסה אחידה שנפרדת משולי הסיר.


ממשיכים לערבב ולמעוך את הבצק בתוך הסיר (בלי להפסיק כדי שלא יישרף) למשך 5 דקות נוספות. זאת במטרה לייבש את הבצק מנוזליו, דבר שיאפשר הטמעה ופעולה טובה יותר של הביצים בהמשך התהליך.


מעבירים את הבצק לקערת מיקסר עם וו גיטרה, ומפעילים על מהירות נמוכה למשך מספר דקות כדי לקרר אותו. 


טורפים את הביצים בקערה נפרדת, ומתחילים להוסיף אותן בהדרגה למיקסר (כל פעם כמות של כביצה אחת) תוך ערבול על מהירות בינונית.


לא תמיד יש צורך להוסיף את כל הביצים, הדבר תלוי ברמת הלחות של הבצק הבסיסי. ככל שנייבש טוב יותר את הבצק בסיר, כך נוכל להכניס יותר ביצים בשלב הזה. ככל שייכנסו יותר ביצים למסה, כך הפחזניות יתפחו יותר. עם זאת, כאמור, לא בכל מחיר מכניסים את כל הביצים. איך יודעים שיש מספיק ביצים במסה? הבצק רך, מבריק, דביק וכאשר הוא עובר את "מבחן החוט" (מותחים בצק בין שתי אצבעות, כמו בתמונה).


מעבירים את הבצק הרבוך לשקית זילוף עם צנתר מספר 14.

משרטטים על גבי נייר אפייה 12 עיגולים בקוטר 5 ס"מ.


הופכים את נייר האפייה (כך שלא נזלף על הצד ששרטטנו עליו), ומזלפים את הפחזניות בקוטר של העיגולים ובגובה של 1.5-2 ס"מ. 


מוציאים את עיגולי הבצק הפריך מהמקפיא, ומניחים אחד על כל פחזניה. מהדקים מעט כדי שיהיו יציבים על גבי הפחזניות.


מכבים את התנור, ומכניסים פנימה את תבנית הפחזניות ל-10 דקות.

לאחר 10 דקות, מכוונים את התנור ל-170 מעלות, ואופים 10 דקות נוספות. לאחר 10 דקות, תוקעים כף עץ בין התנור לדלת וממשיכים לאפות כך 10 דקות נוספות. סוגרים את דלת התנור, ואופים כ-20 דקות נוספות, עד שבסיס הפחזניות מזהיב. מוציאים מהתנור, ונותנים לפחזניות להתקרר לחלוטין.


_________________________________________________________________________________


מצרכים לקרם ריקוטה לימוני:
  • 300 גרם ריקוטה פרסקה
  • 150 גרם קרם לימון (שהכנו קודם)
אופן ההכנה:
בקערת מיקסר עם וו הקצפה, פותחים את הריקוטה עד שמרקמה חלק.

מוסיפים לה את קרם הלימון, ומקציפים עד קבלת תערובת אחידה. מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן מספר 8.

_________________________________________________________________________________


הרכבת המנה:

מוציאים את קרם הלימון (מה שנשאר לאחר שהכנו מחלק ממנו את הריקוטה הלימונית), ומעבירים לשקית זילוף עם צנתר דק.

באמצעות סכין מסור קטנה, מורידים לפחזניות את חלקן העליון.


ממלאים את גוף הפחזניה בקרם הלימון.



מעל הקרם, מזלפים את קרם הריקוטה הלימוני.





על גבי הקרם ניתן להוסיף פילטים של לימון טרי וכן קליפות לימון מסוכרות. סוגרים את הכיפות מעל.



מזלפים טיפה של קרם ריקוטה על גבי הכיפה, ומניחים רבעי פרוסות לימון לקישוט.


מגישים!



יום שני, 4 במאי 2015

מארח מתארח/ לחם שאור של ארז קומורובסקי



האורח שלי הפעם בבלוג הוא מי שאירח אותי לסדנת לחמים משכרת באחת הנקודות הצפוניות והגבוהות בארץ: השף והאופה ארז קומורובסקי. הסדנה התקיימה בביתו מעורר הקנאה ביישוב מתת, בית אבן בעל שני מפלסים המוקף שיחי ירק, עצי פרי ועשבי תיבול הגדלים פרא. ניתן למצוא מסביב לבית שומר, כרוביות ענק, שיח עם ארטישוקים סגולים מרהיבים, תרמילי פולים בוהקים ועוד.





השכמתי קום באותו בוקר על מנת להספיק להגיע מתל אביב הסואנת לגליל העליון הפסטורלי יחד עם העוללית רחלי. הלוואי ויכולתי לומר כי הדרך עברה עלינו בנעימים, שכן עם הכניסה למנהרות הכרמל, רחלי נזכרה לספר לי שהיא קלסטרופובית. אם זה לא מספיק, גם מירידות היא מפחדת. כל זאת בזמן שהיא זו שאוחזת בהגה. כן, פשוט זה לא היה. לאחר שלוש שעות ארוכות, הגענו מתנשפים (כל אחד מסיבותיו הוא) ומרוצים לביתו של ארז היישר לארוחת בוקר מפנקת עם מגוון סלטים, גבינות ולחמים טריים.

לחמים טריים הם בדיוק הסיבה שלשמה הרחקנו כל כך והתכנסנו כאן היום. הלחם הראשון עליו למדנו הוא לחם השאור, והמתכון שלו מצורף בהמשך. בעבר הייתי סבור ש"שאור" מתייחס בכלל לסוג החיטה המשמשת להכנת הלחם, אך מדובר למעשה בשיטת הכנה. לחם שאור הוא לחם אשר מכינים ללא שמרים, אלא באמצעות תסיסה טבעית אשר זוכה לטיפול יום-יומי. כך אגב היו נוהגים להכין בעבר לחמים, עוד לפני שהעצלנות בדמות השמרים חיזקה את אחיזתה במטבח, ולכל עדה יש את השאור שלה. אין ספק שההכנה דורשת הרבה יותר השקעה מלחם שמרים רגיל, אבל התוצאה טעימה, ריחנית ומוצלחת הרבה יותר.

הכנת הלחם מתחלקת לשניים: ראשית יש להכין את השאור (התחליף לשמרים), ולאחר מכן מכינים ממנו את הלחם עצמו.


שבעת ימים שאור תעשו

**עזרה בהבאת המתכון: רחלי קרוט

השלב הראשון הוא כמובן הכנת השאור המחליף כאמור את השמרים. שלב זה אורך לא פחות משבוע ימים, אך לא דורש המון למעט סבלנות.

מצרכים:

  • 100 גרם קמח מלא או רגיל, לבחירתכם
  • 100 מ"ל מים
  • חתיכה קטנה של תפוח בשל מאוד-מאוד. כלומר, קצת רקוב (כן, כן. החיידקים בתפוח יוצרים את ההתססה. אפשר להמיר בצימוקים).


אופן ההכנה:

יום א': מערבבים את כל החומרים בקערה, לשים היטב ומכסים בניילון. מניחים את הקערה בטמפרטורת החדר למשך 24 שעות.

יום ב': "מאכילים" את השאור עם 100 גרם קמח ו-100 מ"ל מים, כלומר מוסיפים לקערה את המצרכים ולשים היטב. מכסים בניילון, ונותנים לשאור לנוח 24 שעות בטמפרטורת החדר. בשלב הזה גם ניתן כבר להסיר את חתיכת התפוח או הצימוקים.

יום ג': מחלקים את השאור לשני חצאים, וזורקים (כן, לזרוק) את אחד מהם. את החצי השני משאירים בקערה ומאכילים אותו שוב ב-100 גרם קמח ו-100 מ"ל מים. לשים היטב, מכסים בניילון ומשאירים בטמפרטורת החדר.

יום ד': כמו ביום השלישי, שוב מחלקים את השאור לשני חצאים, וזורקים אחד מהם. מאכילים את החצי שנותר ב-100 גרם קמח ו-100 מ"ל. מכסים בניילון, ומשאירים בטמפרטורת החדר.

יום ה': חוזרים על אותה פעולה של חלוקה לשניים והאכלה.

יום ו': שוב חוזרים על אותה פעולה.

ביום השביעי אפשר להכין את הלחם!


שלב הכנת השאור הוא למעשה חד פעמי. כלומר, לאחר שבוע יש לנו שאור שמחלק ממנו מכינים לחם. את מה שנשאר מאכסנים במקרר, ומאכילים מדי יום. אנחנו בעצם מגדלים שאור שישמש אותנו להכנת לחם על בסיס קבוע.

הכנת לחם שאור


לאחר שיש לנו את השאור, ניתן להכין ממנו לחם שיגרום לכם להרגיש כמו בעלי בולונז'רי קטן ברחובות פריז.

מצרכים:

  • 350 גרם שאור (מכסים בקערה את חצי השאור הנותר, ומאחסנים במקרר).
  • 350 מ"ל מים קרים
  • 550 גרם קמח (קמח לחם, קמח מלא, קמח רגיל, קמח שיפון. ניתן גם לערבב כמה סוגי קמחים).
אופן ההכנה:

ביום השביעי, חוצים את השאור לשניים. הפעם, בניגוד לימים הקודמים, לא זורקים. משתמשים במחצית מהשאור להכנת בצק הלחם, ואת המחצית השניה מכניסים למקרר.

מערבבים את השאור (משקל מחצית מהשאור צריך להיות 350 גרם) יחד עם המים. מערבבים היטב כדי שהשאור "ייפתח". 

מוסיפים את הקמח ולשים במהירות נמוכה במשך 10 דקות. לאחר מכן, מגבירים את מהירות הלישה ל-3 דקות נוספות. לא לחשוש אם הבצק יוצא דביק ולח. זה בסדר גמור, ואפילו רצוי כדי שהלחם ייצא רך ואורירי. 




מכסים את הקערה עם הבצק, ומתפיחים כשעתיים בטמפרטורת החדר.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח, יוצרים כדור ומעבירים לסלסלת קש מרופדת בד (או לחילופין, תבנית עם נייר אפייה מקומח).

מכסים במגבת, ומניחים לבצק לתפוח כ-6 שעות.


לאחר ההתפחה, מתקבל גוש בצק גדול ומרשים



מחממים מראש תנור ל-220 מעלות.

מניחים אבן או תבנית בשליש התחתון של התנור. מתחת לאבן או התבנית, מניחים תבנית נוספת שאליה בהמשך נשפוך כוס מים (הסבר בהמשך).

הופכים את הסלסלה על התבנית או האבן החמה (חשוב שהיא תהיה חמה מאוד) בתנור בזהירות. חורצים את הבצק שלוש פסים עמוקים עם סכין יפנית (הסיבה לחריצים היא כדי לקבוע ללחם היכן הוא יתבקע. לולא החריצים, הוא עלול להתבקע היכן שמתחשק לו).

יוצקים חצי כוס מים לתבנית שמתחת לתבנית או האבן עם הבצק כדי לייצר סביבת אדים. האדים יוצרים למעשה את הקראסט: הקרום הפריך והטעים של הלחם.



אופים למשך 35 דקות בחום של 220.
לאחר מכן, מנמיכים את החום ל-200 מעלות וממשיכים לאפות ל-25 דקות נוספות.

אם חשבתם שפה תמה הסבלנות הנדרשת, אז לא. מוציאים את הלחם מהתנור ונותנים לו להצטנן לחלוטין כ-5 שעות.



כעת משיש לנו שאור מוכן במקרר, ניתן להכין בכל יום לחם טרי. בוצעים את השאור לשני חצאים. באחד משתמשים להכנת לחם, ואילו את השני מאכילים ב-100 גרם קמח ו-100 מ"ל מים ומחזירים למקרר מכוסה בניילון.

לא חובה כמובן להכין כל יום לחם. ניתן לגרוע חצי מהכמות, לזרוק ולהאכיל את החצי הנותר. על פי ארז, חשוב מאוד להאכיל ולגרוע מדי יום את השאור, ולעומת זאת אחרים גורסים שניתן לעשות זאת פעם בשבוע כאשר רוצים להכין את הלחם.

הצעת הגשה לצד הלחם על פי ארז קומורובסקי: חצילים קלויים על האש, יוגורט, נענע ושמן זית.






במסגרת הסדנה, ארז לימד גם להכין קובנה עם קצח במילוי כרישה ובצל ירוק וגם לחם כרובית הפוך המוגש עם טחינה גולמית. מתכון לקובנה ניתן למצוא ברחבי הרשת, ולמרות הערך הקלורי הרב, אני ממליץ בחום לאכול אותה לפחות פעם אחת בחיים. אידיאלי לבראנץ של שבת בבוקר.







יום ראשון, 29 במרץ 2015

העוגה שהשתדרגה

לרוב אני לא משחזר פוסטים, למרות שגלילה אחורה בזמן תגלה פוסטים ישנים עם צילומים שהם לא פחות ממביכים. אולי יום אחד עוד אעשה פרויקט שיקום ושיפוץ למתכונים ישנים, אבל בינתיים אני נהנה לראות את עקומת הלמידה וההתפתחות שלי.

שנה שעברה לפני פסח, העליתי בחיפזון מתכון לעוגת שוקולד אלוהית ומושחתת ללא קמח שרובה ככולה עשוי מאחד הדברים האהובים עליי: שוקולד מריר. השנה יצא שהכנתי שוב את העוגה בסמיכות לחג הפסח, אך מאחר והיא הוקדשה ליום הולדתו של הינשוף, החלטתי לשדרג אותה במקצת עם חמאת בוטנים ומקרונים במלית פיסטוק (והיא עדיין כשרה לפסח).





תוכלו למצוא את המתכון לעוגה עצמה בפוסט "מושחת, מה הוא אומר?", ולכן אין טעם לחזור עליו. לאחר שקראתם והבנתם את המתכון, אפשר לפנות לשידרוגים:

הבסיס של העוגה הוא אפוי ובמקום קמח משתמשים באבקת שקדים. אפשר להמיר את השקדים הטחונים גם בפקאנים טחונים, ואני הפעם שילבתי בין אבקת שקדים לפיסטוקים טחונים.

לאחר שמעבירים את המסה של הבסיס לתבנית, ולפני שמכניסים אותה לתנור, אפשר להוסיף נגיעות של חמאת בוטנים. אני מאוד אוהב את השילוב בין המתיקות-מרירות של השוקולד לבין המליחות-מתיקות של חמאת הבוטנים. השילוב הזה לא רק טעים, אלא גם נורא פשוט. מכניסים לשקית זילוף חמאת בוטנים ישר מהצנצנת ומזלפים. אפשר לזלף נקודות על גבי המסה, או כפי שאני עשיתי: לצייר ספירלה.

על מנת להרים לעוגה, ולהפוך אותה לחגיגית ומרשימה - קישטתי אותה עם מקרונים. ההשראה הגיעה מיצירות המופת של הקונדיטורית אמי דוידזון (ממליץ בחום להציץ לה בגלריית האינסטגרם). מתכון למקרונים בשיטה האיטלקית אפשר למצוא בפוסט המשותף שלי עם אמי (הרומן שלי עם אמיליה). אישית, אגב, אני מכין מקרונים בשיטה השוויצרית לפי מתכון של שף-קונדיטור אלון שבו. מאחר וזה לא מתכון שלי, אני לא יכול לפרסם אותו. במקום זה קבלו מתכון למלית פיסטוק זריזה: בבן מארי מחממים 100 מ"ל שמנת מתוקה, ומוסיפים אליה כ-85 גרם שוקולד לבן. ממיסים את השוקולד הלבן, מערבבים היטב ומוסיפים כ-מאה גרם פיסטוקים טחונים (ניתן להמיר בכף גדושה מאוד של מחית פיסטוק). אפשר להוסיף קצת עניין למלית עם מעט גרידת לימון. מאחר ושוקולד לבן צריך יחסית הרבה זמן כדי להתמצק, מומלץ להכין את המלית מראש.



החלק השני של העוגה לפי המתכון הראשוני הוא ציפוי הבסיס האפוי בגאנש שוקולד מריר. לאחר שהוא מתקשה במקרר, מקשטים עם פיסטוקים טחונים ומסדרים את המקרונים על גבי העוגה.

חג אביב שמח!


יום רביעי, 25 במרץ 2015

Another BRIK in the wall/ מדריך בישול לבריק טוניסאי

*בואו נודה על האמת, מדובר במדריך טיגון.

בפעם הקודמת שבה אירחתי את סבתי פורטונה אוזן תבדל"א בבלוג, היא הכינה את קציצות הבאנטש המפורסמות שלה. הפעם התאפשר לי להגיע לבית הוריי באמצע שבוע, ולכן זכיתי כפליים: גם לאכול בריק וגם לתעד את שלבי ההכנה. בריק הוא אולי החטא המושחת ביותר; עלי סיגר במילוי משתנה, לרוב וריאציה של ביצה, המטוגנים בשמן עמוק. כבר שנים שאמא שלי נמנעת מלהכינו, ומשחררת את הרסן רק באירועים מיוחדים. ובכן, כאן הזכייה השלישית שלי היום שכן האירוע המיוחד הוא חזרתו לארץ של אחי הקטן לאחר טיול מעורר קנאה בדרום אמריקה.

המילויים הקלאסיים של הבריק הם ביצה חיה ובצל ירוק קצוץ, כאשר במהלך הטיגון החלבון מתבשל והחלמון נשאר נוזלי (אלוהי), ביצה קשה ומחית תפוחי אדמה או לחילופין בשר קצוץ ומחית תפוחי אדמה. צורת הבריק גם כן משתנה, ולפעמים כתלות במילוי עצמו. למשל, אם בוחרים במילוי של ביצה חיה ובצל ירוק, אזי לרוב צורת הקיפול תהיה פשוט עלה סיגר מקופל לחצי עיגול. במדריך הנוכחי, המילוי הוא ביצה קשה ומחית תפוחי אדמה וצורת הקיפול היא שונה - משולש. כפי שתוכלו לראות בהמשך, מדובר לחלוטין ביצירה אוריגמית מדויקת. בנוסף, הקפלים הרבים יוצרים שכבות פנימיות רבות, מה שמעצים את הקריספיות של הבריק.

הכנת בריק לא דורשת רק מאורע מיוחד שיהווה תירוץ הולם שישקיט את המצפון, אלא גם סבלנות ותשומת לב אישית לכל בריק ובריק. על מנת שהבריק לא ייפתח במהלך הטיגון, לא סתם זורקים אותם לשמן אלא יש לתפוס כל בריק באמצעות מזלג או מלקחיים עד אשר הטיגון "מדביק" את השוליים. איך זה קורה ולמה? בבלוג היסודי והמעמיק של עז תלם תוכלו לקרוא יותר לעומק על הבריק עצמו (וגם למצוא רעיונות למילויים מקוריים).

לא לבעלי כולסטרול גבוה!


מתכון לבריק טוניסאי במילוי ביצה קשה ותפוחי אדמה


מצרכים (כ-24 יחידות סועדים):
  • חבילת עלי סיגר (או בהתאם למספר הסועדים) מופשרים
  • 4 תפו"א (עדיף דזירה, אלו עם הקליפה האדומה המכילים פחות נוזלים)
  • 5 ביצים
  • מלח ופלפל שחור גרוס
  • שמן לטיגון
  • להגשה: לימון טרי

אופן ההכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם עד ריכוך, וכן מכינים שלוש ביצים קשות.

כאשר תפוחי האדמה רכים, קולפים אותם בעודם חמים, ומעבירים לקערה.

מועכים את תפוחי האדמה לקבלת מחית חלקה.


מוסיפים מלח ופלפל שחור גרוס. טועמים, ומתקנים תיבול אם צריך.


מוסיפים למחית תפוחי האדמה את שתי הביצים שלא בושלו.

מערבבים ומועכים, עד שנוצרת עיסה אחידה.


 קולפים את הביצים הקשות, ופורסים אותן לשמיניות.


מתחילים במלאכת הקיפול:
ראשית, מביאים את שני שולי עלה הסיגר למרכז.
מניחים במרכז כף מחית תפוחי אדמה ושמינית ביצה קשה.



מקפלים את השוליים השניים כפי שמודגם בתמונות. השול המקופל הראשון צריך לכסות את המלית.





מכסים את השול המקופל עם השול השני. נוצר לנו בעצם מרובע.



מקפלים את המרובע לצורת משולש (פינה לפינה), ומשולש הבריק שלנו כמעט מוכן!
מותחים ומסדרים היטב את כל הקיפולים כדי שהמשולש יהיה מושלם (הזהרתי מראש שצריך פה הרבה סבלנות).
שימו לב כיצד סבתא שלי עושה זאת:














מניחים את המשולשים המוכנים בצד עד לטיגון.



לאחר שכל המשולשים מוכנים, ובסמוך למועד ההגשה, מתחילים בתהליך הטיגון. אם הבריק ימתינו יותר מדי זמן עד שינגסו בהם, רמת הפריכות שלהם תפגע משמעותית.

מחממים שמן (הרבה) בסיר.

כאשר השמן רותח, תופסים את הזוית הישרה של המשולש באמצעות מלקחיים ומכניסים לשמן הרותח. לא מרפים מהבריק! יש להמתין עד שהשוליים נדבקים זה לזה כתוצאה מהטיגון (עניין של כחצי דקה, מקסימום דקה).

מוציאים מטיגון כאשר המשולש מקבל צבע זהוב יפה משני צדדיו. מניחים על נייר סופג.


מגישים יחד עם רבעי לימון.